שות דברי מלכיאל חלק ד· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק חושן משפט · סימן קנד
ע"ד שכתבתי בחיבורי ח"ב סי' קל"ג דקרוב הוי במשהו יותר ממחצה. לכאורה יש להקשות מקדושין (דף י"ב ע"א) דאיתא שם דאלף ותקל"ו הוי קרוב לאלפים דכל יתר מפלגא מיקרי קרוב. ופירש"י יתר מפלגא מאלף השני. משמע דבעינן שלשה רבעים. אך ז"א דא"כ למה נקיט פלגא הול"ל תלתא ריבעי. ועכצ"ל דהכא ליכא למימר דפלגא מיקרי מכל הסכום. דא"כ כשיהי' מעט יותר משני אלפים נקרא את זה ד' אלפים. וכן באלף ותקל"ו נימא שזהו קרוב לג' אלפים. ועכצ"ל דכיון שאלף הוי מספר שלם. אין שייך לצרף זה לחשבון. ורק מה שיש יותר מאלף אם הוא יותר מת"ק מיקרי קרוב לאלף. ולזה באלף ותקל"ו הוי קרוב לאלפים. ומוכח מזה כדברינו בחיבורי שם בע"ה: בחיבורי ח"ג סי' כ"ז בד"ה והנה כתוב יחד עם אנכי. והוא ט"ס. וצ"ל יחד עם רני עקרה. וע"ד מ"ש בחיבורי ח"ג סי' כ' שצו"ג הוא נדחה. כ"כ הב"י ס"ס תקי"ט: