אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק יורה דעה › סימן עא

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן עא

סימן ע

ע"ד הכנסות מעליות ר"ה ויוה"כ שהוגבלו עבור ת"ת באשר לקחו כסף של ת"ת לבנין הביהמ"ד. ועתה שנשרף הביהמ"ד וחזרו ובנוהו יש טוענים שבטל זכות הת"ת כי השעבוד היה אפותיקי מפורש שלא יהא פירעון אלא מזה ועתה בטל השעבוד. ומוכיחים זה ממה שאחרי השריפה לא תבעו את ההכנסה הזאת מאנשי הביהמ"ד כשהתפללו במנינים. וקצתם אומרים שהחוב מוטל אקרקפתא דגברי שלוו כסף ת"ת לצורך הביה"מ. ואולי באמת עשו עול במה שלא נתנו ההכנסה לת"ת אחר שריפת ביהמ"ד עד כה. רק שרוצים לשנות ההכנסה זו על הכנסה אחרת. וחפץ מעכ"ת לדעת דעתי בזה. והנה אף כי אנכי כלוא בחדר המטות. אך באשר הדבר נחוץ לשעתו אשיב בקוצר:

בזכרוני שהיה ת"י כסף ת"ת שנתנו אחדים בהשתדלותי בע"ה לקרן קיימת שהפירות יהיו לת"ת שיהי להם לזכר עולם. והוסכם שיקחו הכסף על בנין ביהמ"ד ולת"ת תהי ההכנסה מהעליות. כי אמרתי שאם נבוא להלוותם ליחידים יהי גם הקרן בסכנה ומי יודע מי יבוא אחרינו. ולהניח בבאנק על שם הת"ת. תהי ההכנסה מעטה וקשה ההוצאה מהבאנק פארמאלנא. אבל באופן כזה יהי הענין בטוח כי לעולם צריכים לביהמ"ד ולעלות לתורה כאשר הובטחנו כי לא תשכח וגו' ומיסוד הדבר נלמוד אשר הצדק עם האומרים שהחוב אקרקפתא דגברי. כי אם עשו בתורת אפותיקי מפורש. לא היה זה תיקון אלא קלקול ושינוי מדעת הנותנים. כי כשישרף או יהרס הביהמ"ד יתבטל יסוד הקרן קיימת. והם נתנום שיהי להם למזכרת עולם. ואף למ"ש המהרי"ק וכן המהרי"ט שמותר לשנות עזבונות מצדקה לצדקה הובאו דבריהם בחיבורי ח"א סי' נ"ט. מ"מ לשנות נגד רצונם העיקרי שיהא לזכר עולם. ודאי אסור. ויש לי בזה אריכות וכ"כ כתב אלי הגאון בעהח"מ עונג יו"ט זצ"ל זה כ"ד שנה בענין כזה. ובפרט שזה היה בעוד שהיו איזה מהנותנים בחיים ולא נשתקע שם בעליהם מזה. ובודאי היה אסור לשנות:

ואף שיש לדון שכיון שנתרצו הנותנים שיותן הכסף ברווחים א"כ ע"כ יש בו צד הפסד כידוע שניתן בתורת עסקא. והרי נתרצו שיהא אפשרות שיפסד הקרן בשביל ספק הריוח. ולזה גם בזה היה מותר לעשות אפותיקי מפורש. אף שאפשר שיפסד הקרן ע"י שריפה. אבל באמת ז"א דבהלואה אפשר שלא יפסד לעולם. ובפרט אצלינו שעושים הת"ע באופן שלא יסבול הנותן הפסד. אכן בנ"ד הרי הוא מופסד ודאי כי בנין של עצים עומד להפסיד ולהתרקב כדאיתא בכתובות דף ע"ט דארעא ובתי ארעא קודם מפני שבתים נרקבים ע"ש בפירש"י והתם איירי שקונה גם הקרקע שתחת הבתים. ומכ"ש הכא שהשעבוד היה רק על הבנין ולא על הקרקע. ודאי שירקב ויפסד. וע' תוס' ב"מ ס"ד ע"ב ד"ה ולא ישכיר. ואין להאריך כי פשוט שזה הוי שינוי מדעת הנותן:

אכן בכ"ז נראה שאין לתבוע מהם בעד השנים שאחר השריפה. דאטו נשתעבדו האנשים לשלם מעליותיהם בכ"מ שיהיו. והלא שעבדו רק ההכנסה שיהי במקום זה. ובעת שעמד הביהמ"ד על תלו אם יצאו איזה אנשים וקראו לבדם בתורה במקום אחר. בודאי שלא היה זה שייך לת"ת. וא"כ שעבדו רק הכנסת המקום. וכאלו השכירו לת"ת את הס"ת והבימה והדרך להבימה על ר"ה לעולם באופן שהמשתמש בהם ועולה לתורה ישלם לת"ת כפי הנהוג. ורק היו גבאי ת"ת צריכים לתבוע מאנשי הביהמ"ד שישלמו להם את הקרן אחרי שבטל מקור ההכנסה שהוגבלה לפירות הקרן הזה. ובזה אינני זוכר איך נעשה אז. אם נעשה כעין מ"ש הכנה"ג ביו"ד סי' ק"ס שמותר לתת כסף לחלוטין ע"מ שיתן לו לעולם כו"כ בכל שנה ואף שפקפק בזה בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ק"ס. והכא גרע טפי דהתם הותנה שאם ימות יפטר ואפשר שיתן פחות הרבה מהקרן אבל בנ"ד הותנה שיתנו לעולם והוי ריבית ודאי. מ"מ י"ל שהתרתי אז לפי דבלא"ה שרי להלוות מעות כאלה בריבית לפי שאין להם בעלים כמ"ש מהרי"ט ח"ב חי"ד סי' מ"ה וע"ש ח"א סי' קט"ז קי"ז בזה ואכמ"ל. ועוד דבלא"ה נתרצו אנשי הביהמ"ד לתת נדבה לת"ת. כי כן הוא נאה ויאה שההכנסה מקה"ת יהא לת"ת ולא לצרכי ביהמ"ד דהוי כמו הורדה. וזה דומה לת"ח שמלוה לב"ב דקיי"ל בב"מ דף ע"ה דשרי לפי שנותן במתנה. או אפשר נעשה אז איזה הת"ע ע"ז. ועכ"פ נראה שאין מקום שיתבעו בעד השנים שעברו. ורק מנהיגי הת"ת פשעו שלא תבעו אז את הקרן:

ולשנות מהכנסת העליות על הכנסה אחרת. אם יעשו זה בהסכם מעכ"ת חבר העיר וזט"ה ובהסכם גבאי הת"ת, בודאי מותר. אך יש לשקול היטב אם הכנסה זאת בטוחה כהעליות. כי העליות הוא דבר שא"א לבטלו. וגם כי הכנסה זו טבעה להתרבות בהמשך הזמן לפי ריבוי המתפללים וגם כבר כתבתי שכן ראוי שההכנסה מכבוד התוה"ק תהא להחזקת ת"ת:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה