אור ברסלב
שות דברי מלכיאל חלק ג חלק יורה דעה › סימן נב

שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

חלק יורה דעה · סימן נב

סימן נא

ע"ד מה שנסתפק כת"ר אם הקילו בשריית בשר קודם מליחה לצורך אורחים שלא יצטרכו לשרות חצי שעה:

הנה בטעם ההדחה קודם מליחה כתבו הפוסקים ב' טעמים כדי לרכך הבשר שיפלוט כל הדם. וכדי להעביר הדם בעין שעל הבשר. והפמ"ג בפתיחה לה' מליחה חושב ששה טעמים. אך שלשה מהם הם בכלל טעם מפני הדם שעל החתיכה. ואחד הוא בכלל הטעם כדי לרכך ע"ש. ועוד טעם כדי שידבק המלח בבשר ולא יפול והובא בפמ"ג סי' ס"ט בשפ"ד סק"א. והנה להטעמים מפני הדם שעל הבשר פשוט דסגי בהדחה היטב וא"צ לשרות. ורק לטעם כדי לרכך הבשר כתב האו"ה ועוד אחרונים שישרה כחצי שעה. וכבר כתבו הט"ז סק"י והש"ך סקי"ד שלזה סגי בדיעבד בהדחה מועטת משום דסמכינן על שיטת הפוסקים שהטעם מפני הדם שע"ג הבשר וכ"כ במשבצות שם שהעיקר כן. ואף להטעם דלרכך כתבו רוב הפוסקים דסגי בהדחה היטב וא"צ לשרות. ורק האו"ה ושאר אחרונים החמירו לשרות. וכבר פסק הרמ"א בסעיף א' שאם הדיחו היטב ולא שראו סגי. וכתב הש"ך בסק"ה שאף שעדיין לא מלחו. מ"מ אין מטריחין אותו לחזור ולשרותו. ואם כבר נמלח סגי בהדחה מועטת ע"ש. והנה גבי שהיה במלח קיי"ל בסעיף ו' שישהה שעה. ובדיעבד או לצורך שבת או לכבוד אורחים יש להקל בשיעור מיל. וכתב שם הש"ך סקכ"ו דדיעבד היינו שכבר נתבשל. אבל אם עדיין לא נתבשל צריך למלחו שנית וע"ש בדגמ"ר ובפמ"ג. הרי חזינן דלא שהה שעה במלח חמור מלא נשרה הבשר רק הודח היטב. דבהודח אף שלא נמלח לא מטרחינן ליה לשרות עוד. ובלא שהה שעה במלח מטרחינן ליה לחזור ולמלוח אף שיש כאן הפסד המלח ג"כ. ולדעת הש"ך חמיר אף מהודח הדחה מועטת דהא כתב הש"ך בסק"ה שאם כבר נמלח אף שלא נתבשל אינו חוזר ומדיח ומולח ובשהה פחות משעה מצריך לחזור ולמלוח. אך שם חלקו האחרונים על הש"ך וכתבו דבהדחה מועטת לא מיקרי דיעבד רק בנתבשל וע"ש בפמ"ג. ועוי"ל דגבי הדחה מועטת י"ל דנהי שלא נתרכך כל הבשר. מ"מ נתרכך הצד החיצון של הבשר וכיון ששהה במלחו כשיעור כבר נפלט כל הדם מחלק החיצון שנתרכך בבשר זה. ולזה י"ל ששוב לא תועיל לו מליחה שנית להפליט הדם שנשאר עוד באמצע הבשר. והו"ל כמניח בשר שנמלח על בשר שלא נמלח. ואף שיש לסמוך על הסברא דמהני מליחה שנית בתוך י"ב שעות אף לאחר הדחה. מ"מ כיון שיש חולקים בזה. לא רצה להחמיר להצריך שנית מליחה אבל בלא שהה שעה במלחו דאי נימא שלא פלט עדיין כל דמו אין חילוק בין עליונו של בשר לאמצעו. בזה שפיר אין חשש להחמיר לחזור ולמלוח. ויש להאריך בזה ובענין בשר שנמלח מצד אחד ובענין בשר שיש קרח במקצתו ואכ"מ:

עכ"פ שמענו דהודח היטב קיל טפי מלא שהה שעה במלחו וכיון דחזינן שהיקל הרמ"א בס"ו לצורך שבת או לכבוד אורחים בלא שהה שעה במלחו. קו"ח שנקל לצורך שבת או לכבוד אורחים שלא לשרות חצי שעה רק להדיחו ולשפשפו היטב מכל הצדדין. ועוד דהא כבר כתב הפמ"ג בפתיחה ליו"ד דבכל מקום שהותר בהפ"מ הותר ג"כ בע"ש ולכבוד אורחים. והכא הרי הותר אף במקום טורח מועט וכמש"ל. וכ"נ בספר סולת למנחה שבסוף ספר תורת חטאת לכלל ט"ו סק"ה שכתב שם שלכתחילה לא יזמין אורח כשיודע שיצטרך להקל בשבילו בהדחה או במליחה. הרי משמע דגם בהדחה יש מקום להקל לכבוד אורחים. ומה שלא הוזכר ברמ"א גבי הדחה שיש להקל לכבוד אורחים וכמ"ש גבי מליחה. נראה דכיון שכתב שהקילו במקום טורח לחזור ולשרות. מכ"ש שאפשר להקל לכבוד שבת ואורחים לזה נלע"ד שלכבוד שבת או לכבוד אורחים או בשעה"ד כגון לצורך אדם חלוש שקשה לו להמתין עד שישרה חצי שעה. מותר להקל שלא לשרות חצי שעה רק להדיח ולשפשף הבשר היטב מכל הצדדים. וזה רק באופן שלא היו פושעים במה שלא שרו הבשר מקודם וכגון שלא השיגו הבשר מקודם וכדומה. אבל בפשיעה הרי זה כמיקל במנהג ישראל לכתחילה. וזה ודאי אסור. וכעין מ"ש הבעה"מ פ"ק דשבת שאסור להפליג בספינה קודם שבת באופן שיצטרך לחלל שבת בדרך בשביל סכנה דכיון שמכניס א"ע בזה הרי הוא כמחלל שבת וע' או"ח סי' רמ"ח. ומ"ש הנ"י פ"ב דב"ק שאם לא התפלל מחמת שהיה סבור שיש לו עוד זמן ואח"כ שכח ועבר זמן תפילה הוי אונס. לא דמי להכא. דשם היה חושב להתפלל כראוי רק אח"כ שכח. משא"כ הכא שפשע לכתחילה ולא לקח הבשר בשביל שסמך על מה שאח"כ לא ישרה הבשר. וע' קצה"ח סי' קמ"ג סק"ב בזה. וכן מ"ש שאם הדיח היטב אין מטריחין אותו לחזור ולשרות הבשר. נראה ג"כ דהיינו רק אם עשה זה בשוגג או בטעות וכדומה, אבל אם עשה זה במזיד נראה שלא התירו דא"כ בטלת מנהג שריית הבשר. ואף דנימא דמ"מ עושה איסור בשעה שמדיח הבשר ואינו שורה שעובר על המנהג. ז"א דכיון שבידו לתקן ולשרותו קודם המליחה הרי לא עבר עדיין על המנהג. ואף דקיי"ל דמבטל איסור שאין לו עיקר מה"ת אף במזיד בטל עי"ד סי' צ"ט. מ"מ כיון שאפשר עדיין לשרות הוי כניכר האיסור דלא בטל. ואין זה שייך להא דאי עביד אי מהני וכמובן. ויש להביא ראיות לזה וההכרח לקצר. והעיקר דודאי בפשיעה ובשאט נפש אסור להקל במנהג זה. אכן אם הדיח היטב בשוגג או בטעות שוב א"צ לשרות. ואף לכתחילה מותר להדיח ולשפשף היטב כשהעת דחוקה לו:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה