שות דברי מלכיאל חלק ג· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
חלק אבן העזר · סימן קיט
ע"ד גט שבא ע"י הבי דואר וכתוב בהרשאה השנית שהשליח השני דר בעיר פלונית הסמוכה לעיר פלונית. ובאמת אינה עיר רק כפר הנקרא כן. ולא נמצא סמוך לעיר הנ"ל שום עיר שנקראת כן רק הכפר הזה שהוא רחוק תחום שבת מעיר ההיא. והשליח כתוב בהרשאה שהוא בעל אחות המגרש והוא נמצא בכפר הלז ולא במקום אחר:
הנה לכתחילה כבר נתבאר באחרונים שצריך לכתוב בכפר ולא בעיר. וכ"ה בירושלמי פ' חלק ה"ו עיר ולא כפר גבי עיר הנדחת וכ"פ ברמב"ם פ"ד מה' ע"ז רק שם כתב ולא כפר קטן. ונראה דעתו דכיון דקאמר שם ר"י השיעור מאה איש א"כ משמע דאף שנקרא כפר מ"מ אם יש בו מאה איש נידון כעיר הנדחת. וע' תו' כתובות כ"ח ע"א ד"ה כפר שחילקו בין כפר קטן לכפר בינוני ולא הזכירו כמה שיעור כפר בינוני ולפמ"ש הרמב"ם נראה דמאה איש הוי שיעור כפר בינוני ואכמ"ל בזה. וע' ג"פ סי' קי"ט ס"ק מ"ד שנסתפק בזה. ומתא כותבין אף על מקום קטן כמ"ש התו' בעירובין דף כ"א וכ"כ הג"פ סי' קכ"ח ס"ק כ"ג שגם על כפר אפשר לכתוב מתא. אכן עיר ודאי שאין לכתוב על כפר. ובשו"ת דברי נחמיה סי' כ"ב כ"ג האריך בזה ונראה דעתו להחמיר בכגון זה. אכן באמת קשה להגביל מה נקרא עיר ומה נקרא כפר וצ"ל דתלוי בלשון בנ"א. ובלשון הש"ס מצינו דקרי קרייתא לכפרים כפירש"י בפסחים ג' ע"ב. ובב"מ פ"ה ע"א פירש"י לקרייתי לעיר. נראה דעת רש"י שאין קפידא בלשון חז"ל בין עיר לכפר. מ"מ בלשון בנ"א אין דרך לקרוא לכפר עיר:
ובכ"ז נראה דכשר בנ"ד דכיון שכתב הסמוך לעיר פלונית וידוע לנו שאין שום עיר סמוכה בשם זה. מוכח מזה שבטעות נכתב עיר וכוונתו על הכפר. וכן מוכח לכתוב כפר מדכתב סמוכה דעל עיר א"צ לכתוב שהיא סמוכה לטור אחרת רק על כפר הדרך לכתוב לשון זה וע' משכנות יעקב סי' כ"ד ועוד דהא אין זה פסול בגוף הגט וההרשאה כי הלא אין זה מקום עמידת הבעל והעדים רק שהוא מסמן מקום דירת השליח כדי שנדע מי הוא. וכיון שאנו יודעין שסמוך לעיר פלונית אין עיר ששמה כך רק כפר זה. וכן איש זה שהוא בעל אחותו דר בכפר זה ואין לו עוד בעל אחותו שיקרא בשם זה. ה"ז טעות דמוכח ואין בזה פסול. ואף בגט כשיש טעות דמוכח מתוכו מכשרינן כדקיי"ל באבן העזר סימן קכ"ו לענין טעות בזמן שבגט וכדומה. ומכ"ש הכא. והרי אם יאמר שעושה את פלוני הדר בעיר פלונית לשליח. ואח"כ נתברר שדר בעיר אחרת או שקודם שהגיע הגט לידו יצא לעיר אחרת. אטו נאמר שתבטל שליחותו. ואף דגבי גט קיי"ל בגיטין ס"ה כשאומר תן גט זה לאשתי במקום פלוני ונתן לה במקום אחר פסול. מ"מ הא קיי"ל שם שאם אמר והרי היא במקום פלוני ונתנו לה במק"א כשר. וה"ה אם אמר לו שהיא דרה במקום פלוני וכהא דנ"ד כשר. ועוד דרק גבי גוף הנתינה שייך לומר קפידא שמקפיד שלא יבוזה במק"א וכדאיתא בקדושין דף נ'. אבל גבי מקום השליח לא שייך זה ולא הוי קפידא. עכ"פ נראה ברור שאם אין לו בעל אחות אחר ששמו כן רק הדר בכפר זה כשירה ההרשאה ויוכל למסור הגט להאשה ואף אם היה לו אחר אם אינו דר בעיר ששמה כך או אם אין עיר ששמה כך שסמוכה לעיר פלונית ג"כ י"ל להכשיר אך אקצר בזה כיון שאין נ"מ לנ"ד: