שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלח · י
וכעין זה נראה בכוונת הש"ס יומא י"א ע"ב דתניא בית האשה והשותפין חייב במזוזה. ופריך הש"ס פשיטא ומשני דה"א ביתך ולא ביתה ולא ביתכם קמ"ל דכתיב למען ירבו ימיכם והני נמי בעו חיי. והקשה הרעק"א דזה הוי לימוד רק על אשה אבל שותפים יכולים לקנות כ"א בית לעצמו ונשאר בקושיא. ונראה דהנה צריך להבין מנ"ל למעט אשה מביתך הא אצטריך למעט שותפים. ובתו' ישינים שם כתבו דממעט מדכתיב ביתך בלשון זכר ולא ביתה. אבל עדיין קשה דאי הוי כתיב לשון נקיבה הו"א דווקא של נקיבה ולא של זכר. וגם מלשון זכר אין ראיה דהא כה"ת בלשון זכר נאמרה. ובכה"ג השוה הכתוב אשה לאיש כמ"ש התו' בב"ק ט"ו ע"א ובכ"ד בש"ס. וכ"נ בקדושין ל"ה דבעי למעט אשה מדשני קרא ולא מגוף לשון זקנך ולא זקנה. ודיליף בר"ה ו' בך ולא באשתך היינו מיתורא כמובן. ועוד קשה דביומא שם קאמר טעמא דהני לא בעו חיי. ובחולין קל"ה ע"ב בעי למעט שותפים מביתך ומשני כתיב למען ירבו ימיכם. ולא מסיק כלל הסברא דהני לא בעו חיי: