שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קלז · ד
ויותר נראה שמזה הוכיח רש"י שרצה לצאת לגמרי לחו"ל בשביל אמו. כי אם היתה כוונתו רק לקבל פניה לכבודה. א"כ למה נתחרט כשנודע לו שמתה דהא מחויב בכבודה גם לאח"מ. ודלא כהנו"ב שמחלק בין מחיים לאח"מ דפשטות לשון ש"ס ופוסקים משמע שאין חילוק כלל. וע"כ צ"ל דבאמת לכבודה לא היה מיטמא בטומאת ארץ העמים כיון שלא דרשה אמו זאת ממנו. ודי היה שיצא לקראתה עד גבול א"י. ורק יצא בשביל שהיה סבור שרודפת אחריו להשיבו למקומה. ובזה נסתפק אם מותר לצאת לחו"ל. ולזה בירושלמי פ"ג דברכות דמפרש שספיקו של ר"א היה בשביל טומאת חו"ל לכבודה. והיינו לצאת לקראתה כמ"ש המפרשים שם. לזה ליתא שם כלל שנתחרט אח"כ כשנודע לו שמתה. והיינו כמש"ל שלכבדה שייך אף לאח"מ: