שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קכה · יד
ובהא דרוב ע"ה מעשרין לשיטת הרשב"א והר"ן שמפרשים הטעם דלא אזלינן בתר רובא דתלי במעשה מפני שמחוסר מעשה. י"ל שפירוש הרוב הוא שרוב ע"ה אין מוכרים או אוכלים עד שיעשרו. וא"כ הוי רוב בשוא"ת ולא במעשה. ובזה יש לישב כמה קושיות בענין זה. אכן במלחמות פ"ב דקדושין מוכח דלא ס"ל סברא זו. שהרי כתב שם דרובא מקדשי והדר מסבלי מיקרי רוב התלוי במעשה. ולפמ"ש י"ל שהרוב הוא שאין נותנין סבלונות אם לא קידשו מקודם. והוי הרוב על שוא"ת. וע"כ צ"ל דלא ס"ל סברא זו. ועוי"ל גבי מעשר דלא מיקרי תלוי במעשה לפי דסגי בדיבור בעלמא וכ"ש אינימא דסגי במחשבה ע' תוס' גיטין דף ל"א ד"ה במחשבה בזה. וכן לשיטת הפוסקים דס"ל דהא דלא אזלינן בתר רובא התלוי במעשה הוא רק מדרבנן. י"ל דלהכי באמת החמירו בדמאי משום דתלי במעשה. והיינו פלוגתא דאביי ורבא בכ"מ. ויש להאריך הרבה בפרטים אלו אך אין העת מסכמת לזה כעת: