שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קכה · ב
ואין להקשות דא"כ למה קרי הש"ס בב"ב צ"ב רוב הא דרובא לרדיא זבני. דהלא זה תלוי ברצון הקונה. ז"א דשם אין תלוי ברצון הקונה רק בצורכו. כי רוב אנשים הנצרכים לקנות שוורים צורכם הוא לרדיא. והא דרובא קרו לכדא כדא בב"ק כ"ז נראה דנהי שתלוי בבחירת האדם איך לקרוא הדבר. בכ"ז כיון שהרוב קוראים לכדא כדא. כל אחד רוצה לקרותו כמו שקוראים הרוב כדי שלא יטעו בכוונתו. ועוד נראה דלענין לשון בנ"א לא שייך בחירה. דכל אחד בטבע נמשך בלשונו אחר מבטא רוב בני מדינתו או עירו וכידוע. וזוהי סברת התו' בבכורות כ' ויבמות קי"ט שכתבו דבאדם שדרכו לשמש לא מיקרי רוב מתעברות רובא דתלי במעשה. והיינו משום דכיון שהוא דבר טבעי כל אדם נמשך אחר הטבע ואין זה נקרא שתלוי ברצון. והחילוק בין אדם לבהמה נראה לדעת התו' שם דאדם טבעו כן תמיד. אבל בהמה יש לה רק זמן מיוחד. וגם דכל אדם יש לו אשה מיוחדת. אבל בהמה אפשר שכמה זכרים יבואו על נקבה אחת. והרבה ישארו בלי עיבור. ולזה איתא בש"ס ב"מ דף צ' שלפעמים צריך להרביע בידים והובא בתוס' הנ"ל ג"כ: