אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קיד

סימן קיג

הושמט בחיבורי ח"א סי' כ"ט אות א' לענין דברי התו' שהבאתי שכתבו בפסחים דף כ"ח ע"א דחכמים ס"ל דממעטינן חמץ דלא בעי שריפה מקרא דהנותר. צ"ע לכאורה דבתו"כ פ' צו סי' קכ"ז דריש הנותר לרבויי נותר דשאר קדשים ע"ש דקאמרי לה רבנן דר"י דהכא ומקודש הוא ממעט קדשים שמתו ושהפילו ושנטמאו בחוץ. ור"י ממעט אשם תלוי וחטה"ע וחשנב"ע כנ"ל. ובזה מבואר מה שקשה להני דילפי אה"נ מלא תאכל ופליגי אדריב"ל ור' יונתן בפסחים כ"ד א"כ ל"ל הנותר ולפמ"ש א"ש. וע"ש בתו"כ שיש עוד חילוק בין סוגיא דפסחים כ"ד דהכא יליף לרבות שאר קדשים מבקודש באש תשרף. וגם ל"ל מייתי סייעתא לר' יונתן שם מרבנן דהכא. וגם תמה אנוכי דעיקר חסר מן הספר דממ"נ אם עיקר הפסוק אתי רק לחמץ בפסח א"כ ל"ל לדחות קו"ח שלו כלל מעיקרא. ושם א"ל לדבריו דלדבריו שפיר ס"ל קו"ח שסופו להקל וכמש"ל ולדבריהם א"צ לזה כלל. ואם ממעיט גם שאר איסורים א"כ עדיין נימא דחמץ ניליף בקו"ח או במה מצינו וקרא אצטריך לשאר איסורים. וע' תו' כ"ז ע"ב ד"ה מה שהקשו למאן דממעט מהנותר ותירצו דמ"מ כעין נותר מרבינן. והיינו כנ"ל. וגם תקשה קושייתם השניה דדילמא אתי קרא רק לחמץ. ומ"ש דל"צ קרא דניליף במ"מ מנותר. קשה דא"כ ניליף גם לשריפה ולזה אצטריך קרא למעוטי משריפה דהא יש חומר בקבורה שהנשרפין אפרן מותר ונקברים אפרן אסור. אשר באמת קשה דליתפוס ג"ז דהוי סופו להקל וכבר הרגישו המפרשים בזה. ובסוכה ל"ז איתא דחכמים היינו ר"מ. ור"מ ס"ל בדף כ"א דאיסור הנאה יליף מלא תאכל גופיה. וא"כ לא ס"ל דרשא דהנותר כמבואר בסוגיא שם:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה