אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן קיג · י

ט

ועפ"ז אפשר לבאר הא דאיתא בזבחים שם דף ע' דלהכי אצטריך נבילה משום דמטריפה איכא למידחי דשאני טריפה שנאסרה מחיים. וזה צריך ביאור דמה חומרא היא זו. כיון שמיתת הבהמה זהו בעצמו איסור נבילה ומה שייך לומר שיאסר מחיים. ועוד דאי הויא זה חומרא. הול"ל דלא יחול נבילה על חלב משום שחלב אסור מחיים. ודוחק לומר דהיינו דקאמר הש"ס דלהכי חל טריפה על חלב משום ששניהם חלים מחיים. אכל לפמ"ש מסברא דמסוכנת. י"ל דהנה בחולין ל"ז ס"ד דהש"ס דמסוכנת אסירא משום נבילה. ופריך הש"ס ל"ל קרא לנבילה השתא מחיים אסירא לאחר מיתה מיבעיא. ומסיק דמסוכנת שריא ויליף לה מקרא דחלב נבילה וחלב טריפה ע"ש. ולפ"ז נתבאר דבאמת היה ראוי שמסוכנת תיאסר מחיים משום נבילה כיון שאין סופה לחיות וכמו ניטל הירך וחלל שלה דהוי נבילה מחיים כדאיתא בחולין ל"ב ע"ב. רק דגלי קרא דמסוכנת מותרת. והיינו דקאמר הש"ס בזבחים שטריפה אסורה אף מחיים תיכף כשנטרפה. אבל נבילה אף שהיא מסוכנת והויא כנבילה מחיים מ"מ מותרת. ואף שבארנו דלתירוצא בתרא דחולין שם איירי קרא בגוונא שלא נעשה מסוכנת מקודם. מ"מ יש קולא באיסור נבילה נגד איסור טריפה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה