שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן קטו
מ"ש בחיבורי סי' ל' דביריעה שנקרעה תוך ג' שיטין ס"ל להט"ז שצריכה תפירה והש"ך ס"ל שא"צ תפירה. הוא ט"ס וצ"ל שאם נקרעה בתוך ב' שיטין ס"ל להש"ך שצריך תפירה והט"ז ס"ל שא"צ. ומש"ש לחלק דההג"א איירי בפסול שבגוף האתרוג והרא"ש איירי בחזזית שעומדת על האתרוג מבחוץ. הקשה לי חכם אחד דהא הרא"ש הביא בדבריו גם מנומר וההג"א הביא ג"כ מנומר. ולק"מ די"ל דהרא"ש איירי שאם יקלפו הנימור ישאר מראה אתרוג וא"כ הפסול עומד על האתרוג וכמפורש בדברי הרא"ש שם דאיירי בכה"ג. אבל ההג"א איירי שהנימור נכנס לגוף האתרוג. ולהסירו צריך לחתוך מגוף האתרוג. וכן הוא הלשון ברא"ש מנומר שנקלף ובהג"א מנומר שחתכו. והוא כדברינו בס"ד: