אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן צט · ב

א

אכן פשטות לשונות ש"ס ופוסקים נראה שאין חילוק בזה ואף אם שבת או יו"ט באמצע אם בא ממקום קרוב מונה עמהם. ונראה הטעם דס"ל דבעינן שיהא ראוי למנות עמהם בתוך שלשה ימים הראשונים. וכן מוכרח לומר לפי מה שפירש"י בחולין דף נ' ע"א הטעם כדי שיוכל האבל לדעת מזה באותו יום. וקשה דא"כ אם מת סמוך לחשיכה לא ימנה עמהם אף אם בא בתוך ז'. ונתת דבריך לשיעורין שיהא מקום קרוב לכל אחד לפי העת שמת המת. ועו"ק דא"כ היכא שנמשך מן המיתה עד הקבורה איזה ימים. נימא דלא בעינן מקום קרוב דהא שפיר היו יכולים להודיעו והיה יכול לבוא תוך ג"י אף ממקום רחוק. וכן לפירש"י היה יכול לבוא עד הקבורה אף ממקום רחוק. ובאמת לא מצינו זה. וע"כ צ"ל שא"צ שיבאו ממש. רק שכך שיערו חכמים שמי שהוא דר במקום קרוב אצל קרוביו וגדול הבית שם. הוא מעורב בדעתו עמם ונחשב כאחד מבני ביתם. כי בודאי כשיארע ח"ו איזה צער חושבים להודיעו מזה. ואף שלא הודיעוהו מאיזה טעם. מ"מ הוי כאלו הודיעוהו. ולרש"י ס"ל הטעם שכל שאפשר שידע תוך מעל"ע הרי הוא כאלו הוא אחד מב"ב. והרא"ש והראב"ד ס"ל שהטעם שכל שיכול לבוא ביום שלישי שהוא עיקר האבילות הוא נגרר עמם. לפי שבוודאי חושבים ומתישבים אם להודיעו או לא. ולזה אף שנמנעו מלהודיעו מאיזה טעם. או שיום שבת באמצע. בכ"ז הרי הוא כאחד מהם. אכן אם הוא דר במקום רחוק. הוא מרוחק מהם ואין חושבין אודותיו. ואף אם היה יום הקבורה רחוק מיום המיתה. מ"מ אין טבע בני המשפחה להודיע את קרוביהם הרחוקים. ולזה אינו מצטרף להם:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה