שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן פו · לז
ומ"ש כת"ר להקשות בשבועות ח' ע"א דקאמר שהשעיר מכפר על שפיכות דמים במזיד ולא אתרו ביה. הא בכה"ג מכניסים לכיפה כדאיתא בסנהדרין פ"א. הנה כזה יש להקשות גם בזבחים פ"ח ע"ב דאיתא שהכתונת מכפר על שפ"ד במזיד ולא אתרו ביה. אכן טפי הו"ל להקשות למה לא מוקי הש"ס בפשיטות שאין שם עדים כלל. ודוחק לומר דכה"ג יוה"כ לחודיה מכפר כדאיתא בכריתות כ"ו שמכפר חטא שאין מכיר בו אלא ד'. דז"א דמ"מ אין מכפר חטא חמור כזה וכדאיתא ביומא פ"ו. ומכ"ש בהא דזבחים וודאי דלא שייך לתרץ כן. ונראה שבאמת הש"ס לאו דווקא נקיט ולא אתרו. רק הכוונה שאין שם עדים ולא היה מי שיתרה בו. וממילא מיושב קושיית כת"ר ג"כ. ולכאורה נראה דרק בעדים והתראה פריך הש"ס בר קטלא הוא. דשם מצוה על העדים להביאו לב"ד ולהעיד עליו לקיים מצות ובערת הרע מקרבך. ולזה אין שייך לומר דליהוי בר כפרה. אבל בכיפה נראה דהוי הל"מ. אבל אין מצוה לדונו ולהביאו לידי כך. ולזה שפיר שייך ביה כפרה. אבל ז"א דוודאי מכניסין אותו לכיפה אף אם עבר עליו יוה"כ. ולא אמרינן שיה"כ מכפר לו. וההכרח לקצר: