אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פו · ל

כט

ועוד ראה דבנ"ד גם הח"ס יודה. דהא גוף הקנין נעשה כדין תורה רק שיכול לבטל מצד אומדנא וגילוי דעת. וכיון שבדיניהם אין שייך זה. שוב ממילא מייאש א"ע מזה ומוכר לחלוטין. וקרוב לומר שבמוכר לנכרי לא יהא שייך דין זה דגילוי דעת כלל מטעם הנ"ל. לפי שהקונה אינו חושב זה כלל לתנאי. ומכר תלוי בדעת שניהם. וכיון שיודע המוכר שאין זה כלום אצל הנכרי הו"ל להתנות תנאי מפורש. ועוד נראה דבנ"ד יודה הח"ס ג"כ כי נראה ממכתב מעכ"ת שאף שאחר הלידה תשוב העז להיות של בעל העז כי הנכרי יניחנה אצלו בתשלום דמי המכירה. מ"מ הולד יהא שייך להקונה. ובזה ודאי יש מקום לומר שהנכרי לא יוותר על זכותו זה וידרוש זה אף בדיניהם. ואינו לפנים כלל. ועוד יש לצרף בנ"ד קנין כסף של קונה השני שהרבה פוסקים ס"ל דמהני. אך הכא גרע שכיון שצוה לו למשוך משמע שלא סמכא דעתו ולא הקנה לו רק כשימשוך. וזה תלוי אם אמר לו שימשוך קודם שקיבל הדמי קדימה או אח"כ. ועוד יש לדון מצד קנין מסירה שתפסה הקונה השני והוליכה עד הפתח וכמו שצידד כגון זה הח"ס חי"ד סי' שי"ח יעו"ש. אך ז"א לענ"ד ויש להאריך בזה אבל א"צ לזה כי לענ"ד מעיקר הדין המכירה הראשונה קיימת אם לא חזר בו בעת המכירה השנית. ובאשר איסור בכור הוא איסור חמור וגם גוף סברא זו מילתא חדתא שלא ראיתי לע"ע בפוסקים שידברו בזה. לזאת יש להחמיר ולצוות לגוי קטן שיעשה מום בבכור זה וכמ"ש כמה אחרונים כעין זה. וטוב יותר אם אפשר שיצוה אחר ולא בעל הבכור בעצמו. וגם יוכלו לעשות שהנכרי הקונה יצוה לנכרי קטן שיעשה בו מום:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה