אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פה · כ

יט

ולפ"ז נראה דה"ה היכא שגילה דעתו מקודם שמוכר הקרקע בשביל איזה טעם וכן בקונה יפות וכדומה. נהי דודאי איכא אומדנא שרק בשביל זה הוא מוכר. או קונה דווקא שיהו יפות. מ"מ לא הוי הך אומדנא כאנן סהדי שיהא בירור גמור. דא"כ לא היה צריך גילוי דעתו כלל וכדקיי"ל בכל אומדנא דמוכחא טובא. ורק דבזה הוי אומדנא כהא דלא אמיד שהזכרנו דהוי כרוב חשוב. ומ"מ איכא מיעוטא דמיעוטא אשר אין גילוי דעתם מעכב אצלם. ואף אם ישתנה הדבר אין דעתם לבטל המכר. ולזה כשחוזר בו אח"כ אמרינן שהוכיח על תחילתו שדעתו היה שיהי גילוי דעתו כתנאי גמור. אבל אם אינו חוזר בו. הרי הוא כאומר על עצמו שהוא מן המיעוט שמוכרים בהחלט ואין מקפידים על הדבר שגילו דעתם קודם המכר. והוכיח על תחילתו שהמכר קיים. וכן בקונה יפות מגלה דעתו בזה שלא היה זה אצלו לעיכובא רק היה חושב שאם ישיג יפות יהי יותר טוב:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה