אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פד · ג

ב

ולבד זה נראה דבנ"ד כ"ע מודו דמהני גילוי דעת. דהא זה וודאי כ"ע מודו דהיכא דאיכא אומדנא דמוכח וגלוי לכל העולם שעיקר מכירתו הוא בשביל סיבה זו. אזי אם בטלה הסיבה בטל המכירה. ורק בגילוי דעת ס"ל להר"ח וההג"א דבמטלטלין אפשר ס"ל לחז"ל דאין אומדנא בזה שכוונתו בזה לעיכובא. כיון שאם היה שותק מזה לא היינו יודעים מעצמינו זה. אבל בנ"ד שהכל יודעים שעיקר המכירה הוא בשביל העובר ואנן סהדי דלעיכובא אמר כן כי ידענו שאין חפצו למכרה כלל אם לא מפני חשש העובר. הוי אומדנא דמוכח וגלוי לכל העולם וכ"ע מודו שבטל המקח. וכ"כ המרדכי פ' אלמנה ניזונית אחר שהביא דעת הר"ח דבמטלטלין הוי ספק אי מהני גילוי דעת כתב שיש דברים שא"צ אף גילוי דעת משום דהוי אומדנא דמוכח:

אכן י"ל שאין האומדנא מוכחת כ"כ. דהא כיון שהעז לא ביכרה. סוף סוף תתעבר ויצטרך למכרה ושפיר ניחא לי' במכירתה. ורק אם הי' יודע שעדיין אינה מעוברת לא הי' ממהר כ"כ למכרה. אבל אחר שכבר מכרה י"ל דניחא ליה במכירתה. ולפ"ז י"ל דהגילוי דעת ג"כ אינו מועיל לבטל המכירה. די"ל שגילוי דעתו שמוכרה מפני שהיא מעוברת. וחושש שתלד זכר. העיקר מפני שחושש שתלד זכר. אבל העיבור אינו דווקא כי הלא סוף סוף דרכה להתעבר ולילד. ומ"מ עדיין צ"ע דאפשר לא ניחא לו למכור הרבה קודם עיבורה. כי שמא ימכרנה בתוך כך לישראל. ויצטרך רשות הנכרי ע"ז. ועוד מכמה טעמים:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה