אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן פב · כה

כד

וכ"נ פשטות הלשון דמסכת סופרים פ"ה דאיתא שם שאם נפל דיו על אותיות השם מותר למחקו והובא לשון זה בכל הפוסקים וכתבו בטעם דין זה משום דהוי מוחק ע"מ לתקן כי לגרור אין מועיל דהוי חק תוכות. וע' ש"ע או"ח סי' ל"ב סי"ז וי"ד סי' רע"ו סי"א. ופלפלו שם הפוסקים בטעם הדבר אי הוי חק תוכות בכה"ג או לא. וקשה דתיפוק להו משום שנשפך דיו שלא לשמה על האותיות. ובש"ע או"ח שם באמת הלשון שנפל דיו לתוך האות. והוא מלשון הרא"ש וסה"ת. אבל במ"ס שם הלשון דיו שנפל על הכתב וכ"ה בי"ד סי' רע"ו סי"א דיו שנשפך על אותיות השם וכן הלשון בכמה ראשונים. ומוכח מזה שזה שנפל הדיו שלא לשמה אינו פוסל את השם. והסברא כמ"ש הח"ס בחי"ד סי' רנ"ו דלא מסתבר לומר שהדיו יהא חציצה ע"ש. וע' שו"ת מהר"מ שיק סי' רנ"ז מה שהקשה על הח"ס ואקצר. ואי תיקשי מזה להפמ"ג שכתב שתלוי בשיטות הפוסקים דבסי' קל"א באה"ע. דא"כ למה סתמו הפוסקים בזה. י"ל דהכא מהני לכ"ע שיעביר הקולמוס עליו לשמה. דממ"נ הוא כשר. דלשיטת הפוסקים דס"ל דכתב ע"ג כתב לא מהני אף אם השני הוא לשמה והראשון שלא לשמה. א"כ ה"ה הכא שהראשון לשמה והשני שלא לשמה וכמ"ש הפמ"ג. ומ"מ מותר להעביר קולמוס עוד הפעם ולא הוי כמוחק השם כמ"ש כל הפוסקים דשרי כיון שמוסיף מאותו המין דיו לשמה כדי ליפותו ולתקנו. ולשיטת הפוסקים דס"ל שיש לחוש לכתב ע"ג כתב היכא שהכתב הראשון שלא לשמה והשני לשמה. א"כ נהי דנימא דה"ה דניחוש היכי שהכתב השני שלא לשמה. מ"מ שפיר יתוקן אם יעביר עליו עוד הפעם קולמוס לשמה. ועוד עדיף טפי דהיכא שהראשון שלא לשמה י"ל דאף שיש כתב ע"ג כתב בכה"ג. מ"מ לא ליהני בזה. משום שעיקר ההל"מ הוא לכתוב על הספר בדיו. וכ"כ כל האחרונים שאם כתב בס"ת דיו ע"ג סיקרא פסול דאף דהוי כתב מ"מ הרי לא נכתב הדיו על הקלף כדין רק על הסיקרא. והפמ"ג סי' ל"ב במשבצות ס"ק ט"ו כתב דגם בכה"ג כשר ודבריו צ"ע לענ"ד. וע' ג"פ סי' קכ"ד ס"ק מ"ט וח"ס חי"ד סי' רנ"ו. וה"נ הרי על הקלף נכתב שלא לשמה. ומה יועיל זה שכתב למעלה לשמה. וכיון דס"ל להפוסקים הנ"ל בזה כר"י דמהני וס"ל כרב אחא בגיטין דף כ' דאף לרבנן י"ל דמהני בכה"ג. ומשמע דה"ה בס"ת דאיירי בה רבנן ור"י דמשמע דלר"א מודו רבנן בזה לר"י ורק דלא הוי שם מן המובחר. ולרב חסדא ס"ל כדאיתא בירושלמי דלדבריו דר"י קאמר הכי. וכ"נ להדיא בחי' הרשב"א שם בשם הר"ח דלר"א ס"ל דלרבנן הוא רק אינו מן המובחר ומשום זה אלי ואנוהו. והא דירושלמי הנ"ל הוא אליבא דר"ח יעו"ש. א"כ כ"ש בנ"ד שנכתב על הקלף לשמה ואח"כ נשפך ע"ז שלא לשמה דודאי מהני להעביר קולמס לשמה וכשר שפיר לכל השיטות. ובפמ"ג סי' ל"ב במ"ז ס"ק ט"ו כתב רבותא טפי שאם כתב אזכרות בזהב וכתב עליהם בדיו לשמה כשר. אך ז"א וכבר כתב כן בעצמו בסק"ב בשם הא"ר לפסול בזה. וע' מ"א שם ס"ק ל"ח דמשמע כהפמ"ג וע"ש בפמ"ג וע' ח"ס סי' רנ"ו מ"ש בזה ואקצר. אבל בדיו בכה"ג דנ"ד כ"ע מודו דכשר ממ"נ וכמ"ש. וכן מוכח מפשטות כל האחרונים גבי סת"מ וגבי גט שאם נשפך דיו על האות אינו פסול בשביל זה ושרי להעביר קולמוס עליו לשמה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה