שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן פב · כד
ולענ"ד דבריו אינם מוכרחים. דמ"ש מצד שקורא בע"פ וכמו אם האותיות מכוסים כולם בשעוה או מטלית וכדומה. לדעתי הוא תמוה דאטו לענין איסור קריאה בע"פ צריך דווקא שיהא כתוב לשמה ובדיו על הקלף. זה בודאי אינו. ואף אם יכתוב בדבר שאינו מתקיים וכדומה מותר לקרות מזה. ולא הוי כקורא בע"פ כיון שיש לפניו צורת אותיות. ורק שאין ע"ז קדושת ס"ת. והכא שנכתב כדין ויש עליו קדושת ס"ת כמ"ש המהרש"ק שם בעצמו בדעת הפמ"ג. ודאי אין קפידא מה שנפל עליו דיו שלא לשמה לענין קריאה בע"פ. וכן קיי"ל שאם מכוסה בשעוה כשר הס"ת. ורק התיבות המכוסים בשעוה אם אין שם היכר צורת האותיות אסור לקרות שם דהוי כקורא בע"פ עד שיסיר השעוה. וע' שו"ת מקום שמואל סי' ג' שהאריך בזה. והא דפסלינן בזרק על האזכרות זהב. היינו משום דהוי ממין אחר וכמו סיקרא ע"ג דיו דהוי כמוחק ומבטל הדיו כדאיתא בגיטין י"ט. וכ"כ הנ"י והובא בב"י ר"ס ל"ב דלהכי פסול מפני שכתב עליון מבטל התחתון והיינו כנ"ל. וכתב שם הב"י שאם העביר הזהב ונשאר הדיו כשר. ורק באזכרות אסור להעביר הזהב דהוי כמוחק את השם. וכ"ז שייך במין אחר אבל לא בדיו. דאלת"ה הו"ל לאשמועינן רבותא טפי דאף אם כתב עליו בדיו שלא לשמה פסול דהוי רבותא טפי. ומכ"ש זהב דהוי מין אחר דכ"ע מודו דכתב עליון הוי כתב. ומ"ש ל"ל פליגי ר"י ורבנן בהעביר קולמוס שלא לשמה דהוי כוחא דהיתרא לרבנן. הנה באמת במעביר קולמוס לשמה הוי רבותא טפי שפוסלים בשביל זה סת"מ וגונזים כמה שמות. ולבד זה י"ל דבזה גם ר"י מודה שכשר. ורק במעביר לשמה ס"ל דכשר דס"ל דסגי שיעשה פעולה בהאותיות לשמה. אך מהפמ"ג שהזכרנו דתלי לה בהך דסי' קל"א מוכח דלא ס"ל הכי. ועוד דהעיקר כמ"ש השואל שם דהברייתא נקטא מילתא דשכיחא. אבל שיעביר קולמוס שלא לשמה הוא דבר רחוק. וגם דאי לא קתני דהא אסור לעשות כן וכמו דלא קתני בפשיטות שכתב שלא לשמה רק נקיט שחשב לכתוב יהודה. ובגוף הדין כבר כתבו התורת גיטין והגט מקושר בסי' קכ"ה שאם נפל טפת דיו על אות כשר דדיו ע"ג דיו לא הוי כתב אף שהשני הוא שלא לשמה. ולדעת שאר אחרונים צ"ל דס"ל שכיון שהשני נכתב במחשבה אחרת מהראשון חיישינן גם לשני. וכ"כ בפ"ת בסה"ג אות פ"ז: