אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עט · ג

ב

והנה הרדב"ז סי' תקצ"ו השיג על הר"י אכסנדרני המובא בי"ד בב"י ובש"ע סי' רע"ו שכתב דהיכא שרגל הא שבשם דבוק רק משהו בגגו וקוראים אותו הכל הא. אזי י"ל שאין למחקו משום דיש עליו קדושת שם. ותמה הרדב"ז דכיון שאינו כצורת הא מה לנו שתינוק קוראו הא. וראיתי ביד שאול בי"ד סי' רע"ו שכתב לתרץ דכיון שתינוק קוראו הא הרי יש לו קדושת השם ואסור למוחקו. ואף שהוא פסול. היינו רק מצד דבעינן כתיבה תמה ומוקף גויל. וא"כ אין המחיקה בשביל תיקון השם רק בשביל תיקון הס"ת. וזה אסור דלא הותר למחוק השם רק בשביל תיקון השם. ושמח שם מאוד בזה יעו"ש. ולענ"ד ז"א דהפוסלים בזה אינו משום כתיבה תמה דהא רוב הפוסקים ס"ל שהקפת גויל צריך רק מחוץ להאות ולא בפנים ע' סי' ל"ב סט"ו. והפסול הוא רק משום שאין זה צורת הא וכדאיתא במנחות כ"ט ע"ב שצריך שיהא שם חלל שיהא הרגל תלוי וכמבואר בפוסקים. וא"כ שפיר הקשה הרדב"ז דמה מועיל שקורין אותו הא. והעיקר נראה שהריא"כ חשש לדעת התשב"ץ ודעימיה דס"ל שכשר אף כשנוגע הרגל בגג. אכן בתה"ד בפסקים סי' ע"ב כתב שהספק בזה הוא מפני שאין זה אלא דקדוק ע"ש. ובסי' ע"א שם כתב שרגל הא שנגעה בגג פסול עד שיתקן. משמע דס"ל דמיקרי שיש שם אות על ההא. עכ"פ הרי גם המחמירים בזה צדדו שיש מקום להקל להפריד והרדב"ז שם כתב בפירוש שמותר להפריד כשנפל אח"כ. והרלב"ח סי' א' צידד ג"כ שיש להקל בזה. וגם צידד שם שנגיעה בגוף האות מותר לגררה ולא הוי חק תוכות והביא זה בשם ה"ר מנחם ע"ש. ולזה יש להקל בנ"ד. וראיתי בספר סת"מ למהרש"ק סי' נ"ח שהחמיר בכגון הא דנ"ד שע"י רוק נתחבר הרגל לגג והדבק לא היה שחור כמו גוף האות. ולענ"ד העיקר כמש"ל ואין העת מסכים להאריך בדבריו שם. וגם לא ראה דברי הרדב"ז הנ"ל. וע' ח"ס סי' רס"ז בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה