אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עד · ג

ב

אכן בפירוש הא דתלמיד חבר הרבה פוסקים מפרשים שמקודם היה רבו מובהק ואח"כ נתחכם התלמיד ונעשה כחבירו. וכ"כ הרשב"ם ב"ב קנ"ח ע"ב וכ"כ המהרי"ק שורש קע"א והריב"ש סי' רע"א לפרש כן. ונראה להוכיח קצת שגם התו' מפרשים כן. דהנה התו' כתבו בעירובין ס"ג ע"ב דרב חסדא היה תלמיד חבר של ר"ה. ובב"מ דף ל"ג ע"א איתא דר"ח בעי מר"ה תלמיד ורבו צריך לו מהו. א"ל אנא ל"צ לך את צריכת לי. ופירש"י ששמע שמועות שיש בידו מפי אחרים. ושם קאי על תלמיד של רב מובהק ע"ש. וא"כ משמע דר"ח למד רוב חכמתו מר"ה. רק אח"כ שמע שמועות גם מפי אחרים. וקשה על התו' דעירובין שכתבו שהיה תל"ח של ר"ה. וע"כ צ"ל דמפרשי כדעת הרשב"ם וש"פ הנ"ל דתל"ח היינו שאח"כ נתחכם ונעשה חבירו. וא"כ י"ל דמש"ה כתבו שתל"ח צריך לשאול בשלום רבו בלשון שלום עליך רבי. כיון שעכ"פ הוא רבו מובהק. אבל לרב שאינו מובהק שפיר א"צ לשאול בלשון זה. וכ"נ להדיא דעת הרמב"ם בפ"ה מה' ת"ת שכתב שכל דינים הללו הם רק ברב שלמד רוב חכמתו הימנו. ושם בהל"ה כתב שלרב צריך לשאול בלשון שלום עליך רבי. הרי מפורש שלרב שאינו מובהק א"צ לשאול בלשון זה. וכן הועתקו דברי הרמב"ם בש"ע סי' רמ"ב. וכ"נ בסברא דהא אמרינן בברכות כ"ז שתלמיד חבר א"צ לקרותו רבי דלהכי אמר ר' ירמיה בר אבא לרב מי בדלת ולא מי בדיל מר ע"ש. וכן בב"ב דף קנ"ח ע"ב דלהכי אמר בן עזאי לר"ע שבאת לחלק את השוין ולא אמר שבא רבי ע"ש. הרי שא"צ לקרותו רבי אף בפניו. וא"כ ה"ה בנתינת שלום א"צ לומר לו שלום עליך רבי:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה