אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עד · א

סימן עד

הנה בברכות כ"ז ע"ב איתא הנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל. ופירש"י שנתן שלום לרבו כשאר כל אדם ולא אמר שלום עליך רבי. והיינו משום שהוקשה לו מהא דאמרינן בב"ק דף ע"ג כדי שאילת שלום לרב. וכ"כ התו' בד"ה והנותן. וכתבו עוד התו' שם א"נ ההוא לכתחילה קאמר ובתלמיד חבר דשרי ככל הני דלקמן עכ"ל. ולכאורה מוכח מזה דדווקא לרב מובהק צריך לשאול בלשון זה דאלת"ה הו"ל לתרץ בפשוטו דבב"ק איירי ברב שאינו מובהק. והכא איירי ברב מובהק. וכן יש להוכיח מדברי הרא"ש ותלמידי רבינו יונה שהביאו שם מהירושלמי שאין לשאול כלל בשלום רבו מהא דר"א לא רצה לשאול בשלום ר' יוחנן. וכן הביאו זה שאר פוסקים וקשה דילמא זה דווקא ברב מובהק. וע"כ צ"ל דפשיטא להו שלרב מובהק א"צ לשאול בלשון זה. וכ"נ להדיא בש"ע סי' רמ"ב ס"ל שכתב שכל הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו. זהו רק ברבו מובהק שרוב חכמתו ממנו. וזה קאי גם על הא דשאילת שלום דבסעיף ט"ז:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה