אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · כה

כד

והנראה דבאמת לא דמי דרק בחלום בעלמא שראו חז"ל שנצרך להתענות עליו והתירו להתענות בשבילו בשבת שרי שפיר. אבל בחלם לו שיתענה. לא עדיף מאלו בא לו בהקיץ מלאך או בת קול וא"ל שיתענה בימים האסורים להתענות. שבוודאי אסור להתענות. דבכגון זה נאמר לא בשמים היא כי א"א להעמיד ע"ז לעבור על ד"ת. ורק בנביא מוחזק כאליהו שנבואתו לא ע"י מלאך רק מושפעת מהקב"ה כביכול בעצמו. וג"ז רק למיגדר מילתא עיין יבמות פ"ט ע"ב ובתו' שם. אבל בלא"ה חוששין יותר שמשקר. ואף בדרבנן הדין כן ע' רמב"ם פ"ט מה' יסוה"ת הל"ד. ובכגון זה לא התירו חז"ל כלל לשמוע לדברי חלומות לעבור על דיני התורה כי יבוא מזה מכשול גדול חלילה. ולזה נלע"ד דאף לדעת הב"ח בסי' רפ"ח דבכל חלומות אם נפשו עגומה מותר להתענות בשבת וכ"כ הט"ז שם וע"ש במג"א. מ"מ בחלום זה אסור להתענות דהו"ל כשומע לחלומות לעבור על ד"ת. ואף דאמרינן כל חלום ולא טוות בברכות נ"ה. ופירש"י שחלם ששרוי בתענית. הרי שאינו חלום טוב. זה רק ביושב בתענית כפירש"י שם. ולא שקיבל תענית. והרי בסי' רפ"ח לא חשיב רק יוה"כ מחלומות שמתענים ולא שארי תעניתים. וגם הרי הערוך מפרש שם להיפוך דתענית אין החלום כלום ע"ש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה