שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עב · יט
ובטוש"ע שם איתא דברוב קורין בשר מליח לקדשים אינו נאמן לפרש להקל והקשה הש"ך והב"י דבנדרים אין הולכים אחר הרוב וא"כ אפילו מיעוט נמי. וזה קשה דמאי קושיא דילמא לענין שלא יהא נאמן בעי רוב. אבל בסתם כההיא דסי' רי"ז שפיר חיישינן לחומרא אף למיעוט. ובאמת העיקר כמ"ש בהגהת הפרישה דזה רק לענין ע"ה שצריך התרה ולא בת"ח. ודלא כש"ך שחולק עליו. וכן ראיתי בהגר"א שם שהסכים להפרישה. ובש"ך שם כתב דה"ה להיפוך ברוב קורין בשר מליח לבשר של ע"א אזלינן לקולא והביא שכ"כ רמב"ם פ"ב מה"נ. ותמיהני דברמב"ם שם מפורש דדווקא כשכל בני המקום קורין כך ולא ברוב ע"ש לשונו. והוא כמו דאיתא בש"ס דף י"ט דג"כ משמע כן. אבל וודאי לא אזלינן לקולא בתר רובא וכדאיתא בדף נ"ג ע"ב ובסי' רי"ז סי"ז. ולסברת הרא"ש הנ"ל מבואר עוד דלא ניזיל בזה בתר רובא דתלינן שנדר באופן המועיל. וכה"ג איתא בנדרים פ"ד ע"א דמוכחא מילתא דעל התירא קאסרה נפשה ע"ש. ורק במפרש להדיא שכוונתו לקולא נאמן כמפורש במשנה. ובענין אי אזלינן בתר רוב בנדרים אכמ"ל וע' לח"מ פ"ט הל"ה ופ"י הל"ט ובב"י ופרישה וט"ז וש"ך בזה: