שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עב · יג
והנה בסנהדרין דף ל' איתא היה מצטער על מעות של אביו היכן הם וא"ל בעל החלום במקום פלוני הם כך וכך הם ושל מעשר שני הם דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. ולכאורה צ"ל דגם כאן הוי ספק כמו בנידוי וכ"כ המ"מ פ"י מה' זכיה דאף דבזה שהראו לו המקום הוא חלום צודק. מ"מ מ"ש של מע"ש הם של פלוני הם הוא דברים בטלים ע"ש. והיינו כהך סברא דנדרים ח' שהזכרנו שקצתו דברים בטלים וא"כ הו"ל ספיקא כנ"ל. וקשה גבי מע"ש דהו"ל דשיל"מ כדאיתא בב"מ נ"ג וכ"פ הרמב"ם ספ"ו מה' מע"ש דאף חוץ לירושלים הוי דשיל"מ וע"ש במל"מ וע' שטמ"ק בב"מ שם בזה ואכמ"ל. וא"כ נחמיר הכא בספיקו. ואף שכתבו התוס' בב"מ ל"ח ע"א הטעם משום דאזלינן בתר רובא שרוב מעות חולין הם ע"ש מ"מ הא כתב הר"ן בפ' אין צדין דבדשיל"מ לא אזלינן בתר רובא. ועלה על רעיוני לומר דלהכי נקיט בברייתא שם לישנא דמצטער על המעות דכיון דהרהר בהם ביום לזה חלמו לו בלילה ולזה מסתברא שחלומו אינו מהצודקים רק מן כח המדמה. וביותר לפי הגירסא בתוספתא פ"ה דמע"ש שהיה מצטער על מעות מע"ש של אביו. הרי שחשב אודות מעות מע"ש וכ"ה הגירסא ברי"ף בסנהדרין שם. וכ"נ ברמב"ם פ"ו מה' מע"ש ה"ו שכ' שא"ל בחלום שמעות מע"ש שאתה מבקש במקום פלוני הם וכו'. דקדק לומר שאתה מבקש שכבר חשב אודותם כהא דתוספתא הנ"ל. ובפ"י מה"ז כתב ג"כ לשון היה מצטער כמו שיש לפנינו בש"ס סנהדרין שם. ונראה שהיה גירסתו בש"ס שם של פלוני הם ג"כ כהא דמייתי התם. ולזה מייתי בה' זכיה הך דסנהדרין. ובה' מע"ש הך דתוספתא. שכן דרכו שלא להוסיף דברים מדעתו. ושוב ראיתי מפורש בירושלמי פ"ד דמע"ש הל"ו דמקשי ר' יונה מצטער וחמי ואת אמרת הכין [פי' שכיון שהראו לו על מה שמצטער. מוכח שחלומו צודק ואיך אתה אומר שד"ח לא מעלין ול"מ] ומשני ר' יוסי לא מסתברא דלא בההוא דלא מצטער וחמי ברם הכא כמה דבר נש הוי הוא חלים [פי' אדרבא דכיון שהרהר בזה ביום וחלם לו בלילה. אינו מחלומות הצודקים רק מכח המדמה וכ"פ בפ"מ שם] הרי מפורש כדברינו. ובירושלמי שם נראה ג"כ הגי' כבתוספתא. דלפנינו בירושלמי שם לא נזכר כלל מע"ש רק הרי שהיה מצטער ע"מ של אביו נראה לו בחלום כו"כ הם ובמקום פלוני הם אתא עובדא קומי רבנן אמרו ד"ח לא מעלין ול"מ. והוא נפלא דאיזה נ"מ לדינא יש בחלומו שהוצרך לשאול. אבל פשוט דקיצר בלשונו וקאי אלפניו בירושלמי שם דאיירי בענין מע"ש עיי"ש וקאמר שאם מצטער על מע"ש של אביו והראו לו בחלום כו"כ וכו'. פי' והם של מע"ש שמבקש כנ"ל. מ"מ הו"ל דברים בטלים. וב"ה שזכיתי לכוון דעת קדושים. ובמה"פ שם כתב דתירוצא דירושלמי לאו דווקא דהא בגיטין נ"ב אר"מ ד"ח למול"מ אף בלאו הרהורי דיומא. ולק"מ דשאני התם דמן הדין צריך לב"ד להיות אביהן של יתומים. ולעבור על ד"ת וודאי אסור לשמוע לחלום. דהא בעינן לזה נביא מוחזק כדאיתא שילהי הנחנקין. וע"כ נתלה החלום בחלומות הבלתי צודקים. וגם מי יימר דגם ר"מ לא הרהר אז בעסק היתומים ואפוטרופוס הלז. ובטוש"ע ח"מ ס"ס רנ"ה איתא היה פקדון ביד אביהן ואינן יודעין אנה הניחו וא"ל בחלומו וכו' ד"ח ל"מ ול"מ. וי"ל ג"כ כמש"ל דכיון שהיו מחפשים ומצערים על הפקדון והרהרו בו. לזה אין חוששין לחלומו: