שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עב · טו
והנלע"ד להוכיח מזה דלא כהר"ן שכ' דל"א בתר רובא בדשיל"מ. רק דאזלינן בתר רובא אף בדשיל"מ וכמו שהוכיח ג"כ המל"מ פ"ז מה' מעילה ובשם המבי"ט שם וכ"כ שארי אחרונים. ולהכי מדינא כשמוצא מעות יש לתלותן ברובא דעלמא שהם חולין וכהא דמעות שבירושלים ובהר הבית בב"מ כ"ו. וכן תיבה שנשתמשו בה חולין ומעשר בפסחים דף י' דאזלינן בתר רובא. ולזה ה"נ כיון דהרוב מסייע לומר שהחלום בלתי צודק בפרט זה. אזלינן בתר רובא. ומיושב בזה ג"כ דעת המרדכי שהזכרנו שכתב דבשל פקדון חמיר ממע"ש. והיינו משום דבשל פלוני לא שייך למיזל בתר רובא. וגם דאין הולכין בממון אחר הרוב. וס"ל דלא הוי מוחזק כלל כיון שתחילת חזקתו מספק. וע' תו' כתובות כ' ע"א וב"מ ק' ע"א דבעינן תפיסה בטענת וודאי. ובפרט שיודע שהיו לאביו מעות פקדון. וכן מצינו בשמואל ששאל לאביו אנה הניח זוזי דיתמי והשיב לו. אך שם י"ל שלא היה בחלום דאיתא שם שהלך לבי קברי לשאלו ע"ש בברכות י"ח ע"ב: