אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן עב · ג

ב

ואפשר לומר דע"כ לא אמרינן ספק נידוי להקל רק בנידוי אדם כמ"ש הרשב"א במיוחסות סי' רס"ג שהוא דרבנן ונמסר לחכמים להקל ולהחמיר ע"ש אבל בנידוי מן השמים י"ל דוודאי חיישינן לספיקו דנלמד מנזיפה דמרים והוי כדאורייתא. ואף דדיני נידוי לא מצינו מה"ת מ"מ הא מצינו בה הסגר והבדל משארי בנ"א. ומדנצטרעה י"ל דדין מנודה כמצורע. וה"נ משוינן להו בר"פ אלו מגלחין בכמה דברים. וגם י"ל דכיון דעיקר הנידוי הוי מה"ת ומן השמים שפיר מחמרינן אף בספיקות פרטי דינים דהוי מה"ת. וכעין הא דק"ש ספק קרא דחוזר וקורא בברכותיה וע' תו' ברכות כ"א ובמג"א סי' ס"ו. וכן בעלמא לענין סד"א וע"י גילגול נמשך לדרבנן וכבר האריכו האחרונים בזה. ולפי שלא היה ברור להר"ן סברא זו אי מיקרי דאורייתא בכה"ג נסתפק אם צריך לנהוג דיני נידוי כנ"ל. אמנם בעיקר הנידוי י"ל כמש"ל שלא חשו רק להצילו מעונש:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה