שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן עב · א
הנה בנידוי בחלום קיי"ל בנדרים ח' שצריך להתיר. ובנדר בחלום דעת הר"ן והרא"ש שא"צ להתיר. ודעת הרשב"א בשם הגאונים שצריך עשרה להתיר והובא דעתם בי"ד סי' ר"י ואמרתי לברר יסוד הדין בזה. דהנה בנדרים שם איתא בנידוי שצריך להתיר בעשרה. וכ' הר"ן והרא"ש שיש לחוש שנתנדה בשליחות המקום. הרי מפורש דרק ספק נידוי יש כאן והיינו משום די"ל שהחלום הוא דברים בטלים כדאמרינן בעלמא דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. ואף לענין איסורא אמרינן כן בסנהדרין דף ל' לענין מעות מעשר שני. וכ"נ בסוגיא שם דקאמרינן דבשמתוהו ושרו ליה בחלום צריך להתיר דא"א בלא דברים בטילים ושמא ההתרה דברים בטילים וא"כ שפיר י"ל שהנידוי הוי ג"כ דברים בטלים. וזה א"ל דדווקא כשיש ב' דברים אמרינן כן ולא בדבר אחד. דהא כללא אמרינן בברכות נ"ה שא"א בלא דברים בטלים. וא"כ קשה האיך הוי אם לא חלם לו רק הנידוי. וצ"ל דהוי דברים בטילים זה האיש שנידהו שבאמת לא נידהו זה האיש רק מן השמים נידוהו. ועדיין י"ל דל"ש זה רק היכא שיש לקיים דבר אחד מחלומו. אבל כאן אם נאמר שהנידוי בטל מהו עיקר החלום: