אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סו · כ

יט

ולענ"ד דברי הש"ך ורבינו ירוחם נכונים. דמ"ש הש"ך בס"ק מ"א לדקדק מלשון יש מתירים שיש אוסרים ולא הביא הא דס"ק קי"ב צדקו דבריו מאוד. דהא י"ל דרק שם שהמקוה היה מקודם פסול ואח"כ הוכשר ע"י החיבור והשקה עם מקוה כשר דרך נקב. לזה שפיר י"ל שכשנפסק חוזר לפסולו אבל הכא שהשאובין כשירדו למקוה כבר הוכשרו והם בכלל כל מי המקוה ונתערבו עמם. שפיר י"ל שאף שהלכו משם למקוה ריקנית ג"כ לא יחזרו לפסול אף שנפסקו ממקוה הכשירה דהוי כאלו המשיכו מים ממקוה למקוה. ולזה הוצרך הש"ך לדקדק מלשון יש מתירין שיש אוסרין וזה ברור בדעת הש"ך ולא כהנוב"י שדימה זה לזה בפשיטות. והרי מוכח כן מהרי"ו בעצמו שהביא דעת היש מסתפקים גבי מקוה שאוב שנתחבר לכשר ונפסק. ולא הביא דעתם גבי דין דמים שאובים שנתנו למקוה והלכו משם למקוה ריקנית שדין זה נזכר מקודם ברי"ו שכ וע"כ צריך לחלק כמש"ל לדעת הש"ך:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה