אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סה · ט

ח

ולפ"ז מוכח מפירש"י כסברתינו דקשה למה לרש"י לפרש הטעם שנפסק מחיותו. הול"ל משום שירדו באויר החביות שלא לדעת מי חטאת והרי הם כמו בגוף החביות. וזה פשוט שאין לשאוב מים מכלי ואף שהיו מים חיים. דהא נתמלא שלא בכוונת מילוי לחטאת. וקיי"ל בפ"ז ופ"ח דפרה דמי חטאת צריכים שמירה משעת מילוי עד אחר הקידוש דכתיב למשמרת למי נדה וע"ש ברמב"ם ורש"י. ואף שי"ל דחדא נקיט רש"י. מ"מ הוא דוחק דמילוי בכלי שלא לדעת הוא פסול בפשיטות. ואף שכתב הר"ש פ"ט דפרה מ"ג שמותר ליתן מי חטאת מכלי לכלי אחר. מ"מ זה רק כשנתמלא בתחילה לשם חטאת. אבל לפמ"ש א"ש דבאמת אין זה כמו שנתמלא בכלי. ורק הוא מצד שנפסק מחיותו וכמש"ל. אבל אם לא היה צריך מים חיים. הוי סגי שפיר במה שיניח הכלי תחת הקילוח לשם מי חטאת. כי עיקר המילוי נקרא בשעה שמגיע לשולי הכלי וכמש"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה