אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סה · ז

ו

אבל באמת ז"א דהא פירש"י להדיא ביומא שם דבעינן שיהו המים נוגעים בכלי. והר"ש בפ"ו דפרה שם פירש משנה זו אחר שנתמלאו יעו"ש שחולק על פירש"י בזה וכ"נ ברמב"ם פ"ט מה' פרה ה"ה. ואף שהמים הבלועים בספוג שהם פסולים מפסיקים. מ"מ לא קשה לפירש"י דמ"מ מיקרי נוגעים בכלי כיון שנוגעים בדופני הכלי ודופני הכלי מגיעים עד השולים ואין דבר חוצץ בין המים לשולים דמב"מ אינו חוצץ. ולזה לא מיקרי זה מים שבאויר. אבל באויר ודאי שאין מקדשים. וכפשטות סוגיא דזבחים כ"ה. ונראה להוכיח זה לשיטת רש"י מהא דתנן בפ"ה דפרה מ"ז שאם עשה עטרה מטיט לכלי אין המים שכנגד העטרה מתקדשים לפי שלא מיקרי אל כלי. רק אם העטרה ניטלת עם הכלי אזי היא כלי ממש ע"ש. וקשה טובא לשיטת רש"י בזבחים כ"ה ע"ב שאויר כלי שלמעלה ממחיצות הכלי הוי ג"כ ככלי א"כ שפיר יתקדשו המים שכנגד עטרת הכלי דהא הוו באויר כלי. וע"כ צ"ל כמש"ל שאין מקדשים במים שבאויר הכלי. ואף דהכא ליכא חציצה דהא הוי מב"מ וגם דהא המים שבכלי כשרים לחטאת מ"מ אין מקדשים בהם מפני שאין נוגעים בדופני הכלי וכמש"ל. וע' מ"ש בחיבורי ח"א סי' צ"ז לענין גודש הכלי. [והרמב"ם בפירושו שם ובחיבורו פ"ו מה' פרה ה"ה מפרש הא דעטרה דקאי על שוקת שבסלע ויש להאריך בדבריו ואכ"מ. ולפלא שהתוי"ט לא הביא פירושו]. וכן הוא לשון המשנה בפ"ה דפרה מ"ז שאם ניקב השוקת מלמטה ופקקה בסמרטוט המים שבתוכה פסולין מפני שאינן עגולים כלי. ופירשו שם הר"ש והרע"ב שאין הכלי מסבב את המים לפי שבטל ממנה שם כלי. וכ"כ הרמב"ם שם שאין המים נחים בהיקף כלי ע"ש. הרי מפורש לשון המשנה שצריך שיגעו המים בדופני כלי המחוברים לשולים כפי פירוש הראשונים שם כנ"ל וע"ש בהגר"א שכתב שאם ניקב בצד הכלי כשרים המים אף שלמעלה מן הנקב ויש להאריך בזה ואכ"מ:

עכ"פ לפ"ז שהוכחנו שאין מקדשים במים שבאויר כלי א"כ הדרא קשייתינו בהא דזבחים כ"ה לדוכתא דאף שאויר כלי ככלי מ"מ במה שירדו המים לשולי הכלי מעצמם בלא דבר המק"ט שפיר הוי הווייתו בטהרה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה