שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן סה · ד
ובאמת צ"ע טובא אהא דאיתא בזבחים כ"ה ע"ב דאמרינן אויר כלי ככלי לענין הוויתו ע"י טהרה לקידוש אפר פרה וה"ה אויר מקוה כמקוה יעו"ש דמחד קרא יליף לה שם. דהא קיי"ל בחגיגה דף י"ט וחולין ל"א ע"ב דאין מטבילים במים שבאויר. וכתבו שם רש"י ותו' דהוי מדאורייתא. וכן בקידוש הא בעינן כלי לקידוש ע' סוטה דף ט"ז. וא"כ מה שייך לומר אויר מקוה כמקוה דהא בעוד המים באויר פסולים לטבילה. והמקוה מתהוה מהם רק כשיורדים לקרקע המקוה. ואז שוב אין הוויתם ע"י דבר המקבל טומאה: