אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סד · יא

י

ועפ"ז מיושב מה שנתקשו שם האחרונים בהא דאביק במקואות פ"ו וביותר האריך בזה הח"ס בסי' קצ"ח וסי' ר"ה דאיתא שם שהאביק עושה המים שבו שאובין אף שנעשה לשמש הקרקע. והרגיש קושיא זו התוי"ט בפי"א דכלים מ"ב ובפ"ו דמקואות מ"י ונשאר בקושיא. אבל לפמ"ש א"ש דבאמת בכה"ג שמשמש להכניס מים לא שייך כלל לומר שיבטל לקרקע כיון שיש עליו שם כלי וכנ"ל. והרמב"ם כתב בפיה"מ פ"כ מ"ד שמחובר לקרקע אין מטמא כשנעשה כך במחובר או שנעשה לשמש עם הקרקע וכרבנן דדף. כוונתו שנעשה במחובר בחוקק סלע שמחובר מעיקרו והוי כחוקק בקרקע וכ"כ בפיה"מ פ"ה דפרה מ"ז ע"ש. ובנעשה לשמש עם הקרקע היינו כמש"ל שמשמש במחובר ולא בתלוש. והח"ס סי' קצ"ח אות ז' נתקשה בדברי הרמב"ם הללו. ולענ"ד פשוט כמש"ל. ור"ש דמטהר באביק מפני שעשוי לשמש עם הקרקע והובא בר"ש שם. י"ל דס"ל כר"א דדף דמטהר וס"ל דבקביעות לחוד בטל לגבי קרקע. ומ"ש הרמב"ם בפירושו שם שהאביק כלי הוא להיותו נתך בארץ וזהו אמרם ממנו בתוספתא שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע. פשוט שאינו נתינת טעם על היותו כלי דהא בתוספתא נאמר זה בדברי ר"ש שמטהר בשביל זה וס"ל דלא הוי כלי. ורק כוונת הרמב"ם שאינו מחובר לארץ מעיקרו וכמו שוקת בסלע כמ"ש הרמב"ם בפירושו בפרה פ"ה מ"ז. רק היה תלוש וניתך ונתחבר אח"כ לארץ. ומייתי ראיה מלשון התוספתא שנעשה לשמש עם הקרקע. מבואר שהיה תלוש מקודם. ובתוי"ט פ"ו דמקואות הביא לשון הרמב"ם בנוסח יותר מתוקן בזה ע"ש. ועוד נראה דגם ר"ש דתוספתא ס"ל כרבנן דדף. ורק ס"ל דמה שהמים הולכים מהמקוה דרך האביק מיקרי זה ג"כ תשמישו במחובר כי המים נקראים מחוברים דהא מהני במקוה השקה דהוי כזריעה כדאיתא בפסחים ל"ד וה"נ מיקרו המים מחוברים ותשמישו במחובר וכעין זה קיי"ל בע"ז מ"ז שהמים נקראים מחוברים ואינם נאסרים. ורבנן ס"ל דכשהמים נכנסים בכלי מיקרו שאובים ותלושים והיינו תלישה דידהו וכשיוצא אח"כ מהכלי למקוה הוי הווייתו ע"י דבר המקבל טומאה וע' יו"ד סי' ר"א ס"ז ובאחרונים שם בזה שאם מחובר למקוה נטהר ע"י השקה ואכמ"ל בזה. ויש להאריך עוד בביאור שיטת קבעו ולבסוף חקקו בישוב קושית האחרונים למה סתמו הפוסקים דלא הוי כלי אף לגבי דאורייתא דהא בב"ב ס"ו אמרינן שזה רק בשאיבה דרבנן ואכמ"ל בזה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה