אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סד · ט

ח

ונראה דזה רק בכלי שראוי לתשמיש בעצמו. אבל דבר שאינו ראוי לתשמיש בעצמו כלל ואין עליו שם כלי כלל רק כשמחברים אותו לכותל או לקרקע אזי שם כלי עליו. אזי אין מקבל טומאה. כיון שאין עליו שם כלי רק בהצטרפות המחובר ומחובר. אינו מטמא. ובזה מיושב מ"ש הר"ש בפי"ב דכלים מ"ג שאונקלי שבכותל שתולין בו כלים טהור מפני שמשמש עם הקרקע. ולפמש"ל דבעי שהתשמיש יהא למחובר. קשה דהכא משמש לתלוש. אבל לפמ"ש א"ש דאונקלי הוא צינורא של מתכת. ואין עליו שם כלי כלל וכדקיי"ל ספי"א דכלים גבי צינורא של נזם וכמש"ל בזה. וכ"כ בנו"ב סי' קל"ז ד"ה וכ"ז שמסמרות אינם כלי כלל ואין מטמאין אף אם נעשו לתלוש. ורק כשנקבע בכותל חל עליו שם כלי. וכיון שזה רק בהצטרפות המחובר לזה אינו מטמא. וכל עוד שלא נתחבר אינו כלי. וגם דכיון שעומד לכך הו"ל כגולמי כלי מתכות שצריך עוד לגמר מלאכה [ואפשר עוד לומר שאונקלי שנקבע בכותל ומקצתו נכנס בתוך הכותל. זה נקרא קבעו ובנה עליו דהא יש עליו כותל. ובנה עליו אינו דווקא שבנה אחר שנתנו. רק אף שקבעו תחת הבנין ג"כ טהור כדתניא בתוספתא הובאה בר"ש פ"כ דכלים מ"ה שמפץ שקבעו במסמר למטה מן הקורה טהור ועל הקורה בעי שיתן מעזיבה. והיינו משום שהקורה שע"ג דמי כבנה עליו אף שהקורה היתה מונחת מכבר] והרמב"ם בפי' המשנה בפי"א דכלים מ"ב כתב דלהכי אלו שנעשו לקרקע טהורים מפני שמחובר לקרקע כקרקע: ולכאורה זה נגד דברינו שכתבנו שהכוונה מפני שמשמש את הקרקע ושכן מוכח ברמב"ם בחיבורו. וי"ל שזה ג"כ כוונתו שמחובר לקרקע כקרקע וכן המשמש עם הקרקע כקרקע. או שכוונתו על מה שמוזכר שם במשנה פותה ופי' הרמב"ם תמונת כוס מברזל יעשה ויחבר בארץ ויורכב בו הציר. וא"כ הרי הוא ככלי קיבול. ולזה קאמר דמ"מ כיון שמחובר לארץ ועליו עפר והדלת ה"ז כקבעו ובנה עליו וטהור. ולזה מסיק הרמב"ם שם שלזה אינו מטמא אפילו קבל ההרכבה. וקאי על הפותה. אך ז"א דהא כתב בחיבורו רפ"ט דכלים דאף פותה אינו מקבל טומאה אף קודם שנקבע בקרקע וע"כ צ"ל דאינו כלי קיבול וצ"ל כמ"ש מקודם בזה. וכ"נ לשון הרמב"ם בפיה"מ פ"כ דכלים מ"ד שכתב שמחובר לקרקע כקרקע בעשוי לשמש עם הקרקע והכוונה כמש"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה