אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סא · כד

כג

ועוי"ל דהנה ידוע שיטת הגאונים וכ"ה דעת רוב הפוסקים שחציצה ברוב שער חוצץ מדאורייתא דלא כהרמב"ם ועב"י סי' קצ"ח. והטעם כתב הר"ן ספ"ב דשבועות משום דאיכא תרי קראי חד לשערו וחד לבשרו. וכל חד וחד באפי נפשיה הוא רובו ע"ש. וצ"ל בדעתו דהא רוב דחציצה הוא הל"מ כדאיתא בש"ס בכ"מ. וס"ל דההל"מ נאמרה סתם על המפורש בתורה שצריך בטבילה להתכסות במים. ולזה ס"ל דקאי על שער לבד ועל בשרו לבד מדלא כללם הכתוב במלה אחת. או מדלא פירש בהל"מ דקאי על כל הגוף עם שערו. והנה לפ"ז י"ל כיון דבית הסתרים ילפינן דבעי ראוי לביאת מים מקרא דכל בשרו כמ"ש התוס' בקדושין כ"ה ד"ה כל הראוי. א"כ הרוב דבהל"מ קאי על בית הסתרים כיון דיליף לה מתיבה מיותרת. ולזה ביה"ס בעי ראוי לביאת מים מה"ת אף דהוי רק מיעוט הגוף. וראיתי בנו"ב מ"ת חי"ד סי' קל"ה שכתב דמרבינן ביה"ס דבעי ראוי לביאת מים מבשרו. וכל איצטריך למים שכל גופו עולה בהם. והבין כן בדברי התוס' סוכה ו' ע"ב. ובמחכ"ת מ"ש התוס' שם דאיצטריך בשרו לביה"ס כדאיתא בקדושין כ"ה הכוונה למעט ביה"ס דל"צ ביאת מים כדאיתא בקדושין כ"ה מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי וז"ב. ומה שהקשה השואל שם דאצטריך כל למים שכל גופו עולה. נראה דהיינו הך דרשא דקמ"ל שצריך שיטבול כל גופו באופן שיהא ראוי לביאת מים. דעיקר הא שצריך שיטבול כל גופו כאחד ילפינן מהיקשא לביאת שמשו וכמש"ל. וע' טו"א בחגיגה י"א מ"ש בזה ויש להאריך בזה ואכ"מ. שוב ראיתי שהמהר"מ מלובלין והפנ"י בסוכה ו' הבינו בכוונת התוס' כדעת הנו"ב הנ"ל. ולענ"ד עיקר כמש"ל. וקושיית הפנ"י שם דהא בקדושין יליף לה מבשרו דזב. לק"מ לענ"ד דמ"מ הדר כתבה קרא בבעל קרי ג"כ. ואף אי ליכא למפרך. מ"מ הוי בכלל כל פרשה שנאמרה ונשנית וכו'. וכן צ"ל במה שכתוב בשרו בתורה בכמה דוכתי. ובפנ"י שם ראיתי שהרגיש ג"כ בקושיא דביה"ס הוי רק מיעוט ע"ש שכתב כתירוצינו הראשון. והפנ"י כתב שם דבסוכה מייתי קרא דמצורע. ולענ"ד צריך להגיה שם קרא דבעל קרי וכדאיתא בפסחים ק"ט וחגיגה י"א ועירובין ד'. ויש לפלפל הרבה בענין זה בכל שלשת התירוצים שכתבנו אך באשר שאכ"מ אקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה