אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן סא · כג

כב

והנראה בזה עוד דבאמת לכאורה קשה טובא למה בית הסתרים צריך שיהיו ראוים לביאת מים מדאורייתא. הא לא הוי רק מיעוט. ולא גרע מחציצה גמורה על הגוף שמיעוטו אינו חוצץ מה"ת. וצ"ל שבאמת אינו רק מדרבנן. ומדאורייתא לא הוי חציצה. רק כשיש דבר חוצץ על חצי הגוף ובית הסתרים מצטרף לרוב. בזה אמרינן שאם אינו ראוי לביאת מים מצטרף לרוב וחוצץ. ואפשר עוד לחלק בין חציצה לראוי לביאת מים. דרק דבר המונח על הגוף בטל לגוף כשהוא רק מיעוט. אבל כשאינו ראוי כלל לביאת מים מצד שקורצת שפתי' ואינו יכול לבוא לתוך הפה או שהדביקה בין שחי' ואינם יכולים המים לבוא שם אזי לא עלתה לה טבילה. ולכאורה ז"א דכיון דמקפיד עליו א"כ אינו בטל להגוף. ורק הטעם דטבילת רוב הגוף הוי ככולו. וא"כ ה"ה אם אינו ראוי לביאת מים. אך י"ל דא"כ תיסגי בטבילת רוב הגוף. וע"כ צ"ל דגזה"כ הוא שיטבול כל גופו כדקיי"ל בתו"כ דיליף מה ביאת שמשו כולו כאחד אף רחיצתו במים כולו כאחד והובא דרש זה בב"י ר"ס קצ"ח. וא"כ בעי כולו ממש. ורק דהל"מ שמיעוטו אינו חוצץ כדאיתא בעירובין דף ד' ובכמה דוכתי. והיינו רק לענין חציצה. אבל ביאת מים אוקי באתרה דבעי כל גופו: ורק בית הסתרים גלי קרא שאינו מעכב אבל בעי רק שיהא ראוי לכך. ומעכב מיעוטו ג"כ. דמה שאינו ראוי לביאת מים גרע מחציצה. דהוי כמו אם הוציא אבר חוץ למים בשעת טבילה שבוודאי לא עלתה טבילה דהא בעינן שיטבול כולו כאחד כנ"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה