שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נו · יז
עכ"פ מכל הטעמים הנ"ל נראה פשוט שיש להקל בנ"ד ולטהר הנשים שנבדקות ע"י רופא ביד או בכלי. וכן אני מורה ובא הלכה למעשה ולענ"ד היא הלכה ברורה בלי פקפוק. אח"כ ראיתי בשו"ת עונג יו"ט סי' פ"ד שכתב שמנהג הרופאים שמכניסים פי המקור לתוך השפופרת ועי"ז בודקים אם יש מכה במקור ואין נפתח המקור כלל ע"י השפופרת. ולענ"ד אף אם נפתח יש להקל וכמש"ל. ושם היקל ג"כ בספוג שנותנת במקור משום שנותנתה ע"י שפופרת ותלינן שאף אם ראתה דם בפה"ק ראתה בשפופרת או בספוג שאין דרכה בכך וטהורה. והיינו כמש"ל בס"ד. ועוד כתב שם לענין הספוג לעשות ס"ס כעין פרט אחד מה שכתבנו למעלה בס"ד. ועשה ספק מהא דדעת הרמב"ם דאפשר לפה"ק בל"ד.. אף שלא הביא רק דעת הרמב"ם לחוד. וא"כ מכ"ש לפמש"ל שכן דעת הרבה פוסקים בודאי דהוי ס"ס וכמש"ל. וכן יתר הדברים נתבארו בדברינו הדבר ביתר ביאור בע"ה. ועכ"פ הרי שמענו שדעתו ג"כ להקל בזה וכונתי בע"ה לדעתו הק' ונתבאר בדברינו יותר בס"ד: