שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נו · ט
אבל פשטות דברי הרשב"א והרא"ש משמע כמש"ל דגבי שפופרת לא קשה להו כלל מהא דא"א לפה"ק בל"ד משום דס"ל כמש"ל שהדם ירד לשפופרת ומ"מ אינו מטמא משום חציצה או שאין דרך. ורק בחתיכה נתקשו וכתבו משום דס"ל שהוא דם חתיכה ולא דם נדה. ולהכי מפרש רבא פלוגתא דחתיכה אף דלדידיה ס"ל שא"א בל"ד. מ"מ נ"מ לענין רואה בשפופרת שטהורה ע' ברא"ש פ"ג שכתב כן וכ"כ הרשב"א בתוה"ב בשער מפלת ויולדת. וכן מוכח להדיא בהרא"ש ורשב"א שם שנתקשו מדרבא אדרבא וכנ"ל. והקשה הב"י על הרא"ש סי' קפ"ח דמאי קושיא הא י"ל דאיירי בחתיכה קטנה וכמו שפופרת. ונדחק מאוד לומר דבעי הרא"ש לישב אף אינימא דאיירי בחתיכה גדולה והוא תמוה דהא תירוץ הרא"ש שם דרבא קאמר אליבא דמ"ד אפשר פה"ק בל"ד וליה לא ס"ל הוא דוחק גדול. וטפי א"ש לומר דאיירי בחתיכה קטנה דומיא דשפופרת דאיירי בה. אבל לפמ"ש א"ש דהרשב"א והרא"ש לא ס"ל כלל החילוק בין חתיכה גדולה לקטנה. ומשפופרת לא קשה להו כלל וכמש"ל דהא שפיר יצא דם ומ"מ אינו מטמא בשפופרת וכ"ה דעת הראב"ד בבעה"נ. ורק במפלת שערות וקליפות ויבחושין כתבו הרשב"א והרא"ש פ"ג ס"ג שבדברים קטנים כאלה אין שייך לומר א"א לפה"ק בל"ד. וזה מוכרח דהא גם בדם טהור נפתח המקור. ומ"מ אין חוששין לדם טמא בשביל פה"ק. אבל כל שיש עליו שם חתיכה שוב אין חילוק בין גדולה לקטנה וכפשטות הסוגיא דף כ"א דפליג ר' יהודה בחתיכה ולא חילק בין גדולה לקטנה. וכן מוכח ברא"ש רפ"ג שהקשה על השאלתות דס"ל דמפלת קודם מ' יום אפשר בלא דם דהא אמרינן הכא דאף בחתיכה ס"ל לר"י דא"א בלא דם ונשאר בקושיא. ולדעת הטור וב"י שמחלקים בין חתיכה גדולה לקטנה לק"מ די"ל דס"ל להשאלתות שקודם מ' הוי כחתיכה קטנה. וכבר הרגיש בזה במעדני יו"ט שם. והביא ע"ז דברי הב"י בסי' קפ"ח שהקשה על הרא"ש. ודבריו תמוהים דהב"י קאי על דברי הרא"ש פ"ג ס"ב. אבל לא על דברי הרא"ש הללו. אבל העיקר לענ"ד כמש"ל דלא ס"ל להרא"ש כלל לחלק בין חתיכה גדולה לקטנה והאשכול מתרץ באמת קושיית הרא"ש ע"פ חילוק זה. ויש בשיטה זו ואכמ"ל כי הוא ענין רחב מאוד: