שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נו · ז
ובאמת בלא"ה קשה לי טובא על הפוסקים הנ"ל מה מקשו מהא דשפופרת ומחתיכה. דהא שפיר י"ל דא"א לפה"ק בל"ד. והכא הרי יש דם בהשפופרת והחתיכה רק שהדם טהור מצד חציצה או שאין דרכה לראות כן [ובחתיכה י"ל שהדם נכנס בבקעים מבחוץ. וע' ט"ז סי' קפ"ח שכתב דגם מבחוץ ג"כ אמרינן שאין דרכה בכך. וכן מוכח בחי' הרשב"א ובאשכול ה' נדה שכתבו לחלק בין אצבע לשפופרת דאצבע הוי מין במינו ואינו חוצץ. אלמא דאיירי שהדם מבחוץ וכמו באצבע] ועפ"ז יש לתרץ קושיית הראשונים אהא דאמר רבא בדף ס"ו דא"א לפה"ק בל"ד דהא בדף כ"ב קאמר דכ"ע אין דרכה לראות בחתיכה. והקשו דהא מ"מ א"א לפה"ק בל"ד. ונדחקו לומר דבאמת איהו לא ס"ל הכי. ולפמ"ש א"ש בפשיטות דאף שא"א בלא דם. מ"מ טהורה דאין דרכה בכך. והא דדף ס"ו י"ל שדרכה בכך לראות דם עם ולד. שוב ראיתי בסד"ט ובחות דעת סי' קפ"ח שהרגישו בזה. ומש"ש הח"ד שהב"י חזר בו בש"ע ולא ס"ל לחלק בשיעור שפופרת. תמהני דהא מפורש בש"ע ס"ס קפ"ח שבשפופרת דק אפשר בלא דם ע"ש: