שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן נו · ד
אכן לפ"ז קשה מאי מקשו הטור וב"י מרואה בשפופרת דהא בזה כתב ג"כ הרמב"ם בפ"ה מהא"ב הט"ז שהכניסה השפופרת לפרוזדור. ואף שהרא"ש כתב שם רפ"ג דנדה שהכניסה השפופרת עד המקור. מ"מ משמע שלא הכניסה לתוך המקור רק עד המקור. והיינו ג"כ עד הלול שממנו ולפנים נמצא דם החדר כדאיתא בנדה י"ז ע"ב. ובאמת הוא מקום אחד דהא קיי"ל בנדה מ"א ע"ב שלמעלה ממקום שהשמש דש אין דם נדה מטמא. ורק כשירד הדם למקום דישה מטמא ושם נקרא בית החיצון והיינו למטה מהשינים ע"ש. וכ"פ הרמב"ם וש"פ. וע' בזה בירושלמי פ"ו דיבמות ה"א וע' בנוב"י מ"ת חאה"ע סי' כ"ג ואכמ"ל בזה. וא"כ אין בזה פתיחת המקור רק שמכניס השפופרת עד שהשמש דש. וממילא כשנכנס הדם לשפופרת אינו מטמא. דלמעלה מאותו מקום אין הדם טמא כנ"ל. ותיכף כשיורד הדם משם הוא נכנס לשפופרת ושוב טהור מצד חציצה או מצד שאין דרכה בכך לראות בשפופרת וכפי שיטות הפוסקים בטעם דין זה. עכ"פ לפ"ז אין זה שייך כלל לפתיחת המקור דהמקור לא נפתח כלל ע"י השפופרת: