אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן נו · ב

א

ואף הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והר"ן והרא"ש והטור וב"י שפסקו שא"א לפה"ק בלא דם. מ"מ כתבו כולם לחלק דרק בולד או בחתיכה גדולה אמרינן הכי. אבל בחתיכה קטנה לא שייכא סברא זו והוכיחו זה מהא דתנן שהמפלת כעין קליפות ושערות ויבחושין אדומים אם לא נימוחו טהורה. וכן הוכיחו הטור והב"י סי' קפ"ח מהא דאיתא בנדה כ"א ע"ב שרואה בשפופרת טהורה אלמא דאפשר שלא יהא דם על השפופרת. ולזה פסק הטוש"ע שם שחתיכה שעוביה כשפופרת אפשר שתצא בלא דם. רק כתב הב"י ובש"ע שם שכיון שאין ידוע לנו כמה עובי שפופרת. לזה אנו משערים רק בשפופרת הקנה דק שבדקים: והשאלתות שאילתא פ"ה והאשכול בה' נדה סי' מ' כתבו דהמפלת קודם מ' יום אפשר בלא דם. ולאחר ארבעים יום א"א בלא דם. ומישב בזה הסתירה מהא דכריתות דף י' דאיתא שם דרבא ס"ל אפשר לפה"ק בל"ד ובנדה דס"ו ס"ל דא"א בלא דם. ולזה תירץ דבכריתות שם מפורש דאיירי קודם מ' ובנדה איירי לאחר מ'. והרא"ש ועוד פוסקים נתקשו בדברי השאילתות הנ"ל מהא דנדה ס"ו. ולא ראו בפנים שהשאילתות בעצמו מקשה ומתרץ כנ"ל. ומבואר שם שגורס כן להדיא בכריתות י' לחלק בין קודם מ' לאחר מ' ע"ש. וכ"ה דעת הרשב"א בחידושיו בנדה כ"ב ע"ב ע"ש. אכן בתוה"ב שער מפלת ויולדת חולק ע"ז ע"ש. ונראה מדברי הרא"ש שמשמע ליה דבנדה ס"ו איירי בהפילה אף קודם מ'. אבל ז"א ואדרבא מוכח דאיירי לאחר מ' דקאמר רבא שם קשתה שנים ובשלישי הפילה תשב שבעה נקיים קסבר אין קישוי לנפלים וא"א לפה"ק בלא דם. ואי איירי קודם מ' יום א"כ א"צ כלל לסברא דאין קישוי לנפלים. דהא לא הוי ולד כלל. ולא מימעט קישוי רק מחמת ולד כדאיתא בדף ל"ז ע"ב וע"ש בסוגיא ל"ח ע"א דמפורש ג"כ דהא דאין קושי לנפלים דאיירי אחר מ' יום. ומה שהקשה הרא"ש שם עוד מחתיכה. הנה האור זרוע סי' שמ"ג כתב באמת בדעת השאלתות דרק בולד אמרינן סברא דא"א בלא דם אבל בחתיכה קיי"ל כרבנן דאפשר בלא דם ע"ש. וכל הפוסקים לא ראו דברי האו"ז. לזה נדחקו בדעת השאילתות. אבל האשכול מחלק בין חתיכה גדולה לקטנה:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה