שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מו · כו
ועוד ראיתי בספר הנ"ל לענין מש"ל דאיתא בחולין י"א דר"מ מודה ברובא דאיתיה קמן. שהקשה שם דליתא זה בחולין שם. רק כ"כ התו' בבכורות י"ט. לדעתי הוא מפורש שם דבעי הש"ס מנלן דאזלינן בתר רובא ופריך הא כתיב אחרי רבים להטות. ומשני רובא דאיתא קמן לא מיבעי' לן כי קא מיבעיא לן רובא דליתיה קמן כגון קטן וקטנה. ופירש"י דפליגי רבנן על ר"מ ביבמות דף ס"א. ושם הוא המקור הא דאמרינן בעלמא דר"מ חייש למיעוטא. וממילא מפורש דלא פליג ר"מ רק על רובא דליתא קמן דהיינו קטן וקטנה. אבל באיתא קמן אין חילוק באשר הוא פסוק מפורש בתורה. ולזה נקיט הש"ס כגון קטן וקטנה משום דבזה פליג ר"מ. ועפ"ז יש לבאר הא דקאמר הש"ס שם מנה"מ דאמור רבנן זיל בתר רובא. וקשה טובא דהא מדאורייתא אזלינן בתר רובא ומאי קאמר הש"ס דאמור רבנן. וגם מה מקשה מקרא דאחרי רבים דילמא הא גופא בעי אי ילפינן מהכא דהא אפשר לומר דגזה"כ הוא רק בדיינים לילך אחר הרוב ולא בעלמא. ועו"ק למה נקיט כגון קטן וקטנה ולא נקט מילתא דאיירינן בה בחולין ברוב כשירות. וביותר קשה על לשון רש"י שכתב דפליגי רבנן על ר"מ. דלמה לו להזכיר מחלוקת ר"מ ורבנן והו"ל לפרש בקוצר דלא חיישינן שמא הוא סריס או היא איילונית. אבל לפמ"ש א"ש דקאי על רבנן דר"מ. והמקשן לא הבין כן וסבר דקאמר דהוי רק מדרבנן. וע"ז מקשה והא זה נלמד מן התורה. ומשני דקאי על רובא דליתיה קמן כגון קטן וקטנה. ודקאמר רבנן היינו רבנן דר"מ. וזהו כוונת רש"י בדקדוק לשונו הקדוש. וכן מוכח ביבמות קי"ט דס"ד דר"מ פליג אף באיתיה קמן. והקשו התו' דהא מפורש בתורה אחרי רבים להטות. אבל לפמ"ש א"ש בס"ד דסלקא דעתיה דרק בדיינים גזה"כ הוא כן דבלא"ה לא יתברר שום דין. וגם כי בדבר התלוי בשכל י"ל שדעת רבים עדיפא. אבל לענין ביטול איסור ברוב אפשר שלא נלמוד מזה. ומה שהקשה הג' המחבר שם על הפמ"ג שכתב בשער התערובות בלשון ספק אם ר"מ מודה ברוב דאיתיה קמן דהלא כתבו התו' בבכורות י"ט בפשיטות כן. הנה באמת ביבמות דף קי"ט ובבכורות י"ט משמע להדיא דר"מ פליג אף בדאיתיה קמן וכן הבינו התו' ביבמות שם ד"ה כגון. ורק בתירוצם כתבו שם ושמא לאו דווקא נקיט ט' חנויות וכו' ע"ש. הרי דגם להתו' היה ספק בדבר. ולזה כתב הפרמ"ג בלשון אולי. אכן באמת הוא רק בס"ד דסוגיא שם דלרבנן ג"כ לא אזלינן בתר רובא רק באיתיה קמן. אבל למסקנא שם דמייתי מהא דקטן וקטנה דרבנן ור"מ פליגי בליתיה קמן. ממילא מוכח דבאיתיה קמן גם ר"מ מודה. והתו' שם הקשו על הס"ד דסוגיא שם דהא כתיב אחרי רבים להטות. וע"ז כתבו ושמא לאו דווקא נקיט ט' חנויות. אכן סוגיא דחולין אזלא אליבא דאמת וכפי המסקנא ביבמות שם וכמש"ל. ובתו' יבמות ס"ז ע"ב כתבו בפשיטות בד"ה אין דברובא דאיתיה קמן כ"ע מודו דלא חיישינן למיעוטא ע"ש: