אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · יג

יב

[וראיתי בשו"ת עונג יו"ט סי' ד' שתירץ על קושיית החוו"ד מהא דנמצא יבלת. דע"כ אין מועיל ביטול רק לסלק האיסור שיש על דבר הבטל. אבל לא לענין שישיג הדבר הבטל המעלה שיש במבטל. ולזה הכא לא מהני הביטול שעי"ז ישיג הפסח הבעל מום המעלה ככל קרבן פסח שיועיל לו זריקתו להתירו באכילה. והביא שם ראיה מרש"י מנחות כ"ג שפירש דאף שהשיריים בטלים בטבל. בכ"ז לא מהני הביטול רק דליהוי כמאן דליתא אבל לא שיתהפך לטבל ויהא כריבה סלתה עכ"ד. ולענ"ד אף שעצם הסברא נכונה מאוד. אבל בנ"ד אין זה מועיל כלל לתרץ הקושיא. דאטו החוו"ד מקשה שגם החבורה שהפסח הבע"מ הוא שלה תצא בו ידי חובת פסח זה וודאי אינו. דהבעל מום לא יתהפך להיות קרבן כשר. רק הקושיא שיסולק האיסור מן הבעל מום ויהא מותר באכילה כמו שאר הפסחים. ולזה א"צ שום מעשה ומעלה. וכמו שהביא בעצמו מרש"י דמנחות דהוי כמאן דליתא. ואף שהיתר הפסחים בא ע"י מעשה הזריקה. בכ"ז שפיר עכשיו הם מותרים ויתבטל הבע"מ להיות מותר ג"כ. וכעין זה קיי"ל במנחות שם דטבל של מנחה בטל בשירים של מנחה אחרת. אף שהשיריים הותרו ע"י הרמת הקומץ. והטבל שנתערב עדיין מחוסר מעשה זו. בכ"ז אמרינן שבטל כיון שעכשיו על השיריים יש שם היתר. וכן בטבל דעלמא אי לאו טעמא דדשיל"מ וכהיתרו כך איסורו הוי בטל ברוב. חולין ע' ע"ז ע"ג ע"ב ובתו' שם. אף דהחולין הותרו ע"י מעשה הפרשת התרומה. בכ"ז בטל הטבל והיינו כמש"ל דמ"מ השתא הוא היתר ונהפך הטבל להיות היתר. וכן נבילה בשחוטה דהוי כאלו נשחטה שהרי הותר הבשר ע"י שחיטה. וא"כ ה"ה הכא בפסחים שפיר הקשו שיהו מותרים באכילה ולא יצאו לבית השריפה. ובגוף הסברא של הגאון הנ"ל יש לי ג"כ לפלפל אך אכ"מ]:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה