אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מו · ז

ו

ובגוף קושיית האחרונים הנ"ל נראה דעל שיטת הפוסקים דאינו מבושל לא הוי חהר"ל וודאי לק"מ. דהנה מצינו גבי דשיל"מ שצריך שיבוא ההיתר ממילא. ואם מחוסר מעשה צריך שתהא מצוה לעשות המעשה וכדאיתא בנדרים נ"ט. וכבר האריכו הפוסקים בזה עי"ד סי' ק"ב. וכן מצינו לר"ש דכל העומד לזרוק כזרוק דמי קיי"ל במנחות ק"א וכריתות כ"ד דהיינו רק היכא שמצוה לזרוק או לפדות. והרמב"ם כתב הכ"מ דס"ל כר"ש וע' שעה"מ פ"ד מה' גירושין ואחרונים באהע"ז סי' קכ"ד. ובחלק ראשון סל"ג בארנו בענין זה בס"ד ואכ"מ. עכ"פ שמענו שכל דבר שמצוה לעשותו חושבים אותו כאלו כבר נעשה משא"כ היכא שאין מצוה הוי מחוסר מעשה. וכן בדשיל"מ כתב הר"ן בנדרים נ"ב הטעם דהוי כהיתר בהיתר. הרי מבואר דלענין ביטול הוי מה שעתיד לבוא מאליו או ע"י מצוה הוי כאלו כבר נעשה. וא"כ י"ל דה"ה באינו מבושל לא הוי חהר"ל לפי שאינו ראוי לאכילה. ואף שאח"כ יבשלנו מ"מ מי יימר שיבשלנו דאפשר שיאכילנו לכלבים וכדומה. ולזה בפסח שמצותו בצלי וגם בשאר קדשים כתיב למשחה כדרך שהמלכים אוכלים ומצוה לאכלם מבושלים. ועי' תו' חולין קל"ב ע"ב ומל"מ פ"ט מה' מעה"ק ה"י וע' מנחות צ"ט ע"ב. לזה שפיר הוי חהר"ל אף באינו מבושל דכיון דהוי מצוה לבשלו או לצלותו כצלוי דמי. ולזה בפסח הוי חהר"ל. וכ"כ הפוסקים בי"ד סי' קי"א דבעתיד להתערב מצטרפים לבטל. ורק שם נחלקו הפוסקים אי רק בדרבנן מצטרפים או אף בדאורייתא וגם גבול עתיד להתערב צריך ביאור. ובנ"ד א"צ לזה וכמש"ל:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה