שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מד · לט
והנה לעיל בס' מ' קצרתי קצת בענין בישול אחר בישול בבשר בחלב לזאת אבאר כאן. דהנה הכרו"פ בסי' פ"ז החליט דבב"ח בלוע בכלי אין בו איסור בישול. והביא ראי' מגיעולי מדין דאיתא בש"ס דאיירי בכלים בני יומן. והרי בכל הכלים צותה תורה להגעיל. וא"כ בכלי הבלוע מבב"ח הרי הוא מבשל בב"ח. וע"כ צ"ל דבבלוע ליכא בישול כיון שכבר נתבשל. ודבריו תמוהים לענ"ד דהא עיקר הסברא דבב"ח יש בישול אחר בישול הוא מצד שאף שהבשר כבר נתבשל וכן החלב. עכ"ז כשמתבשלים ביחד שפיר הוי מבשל בב"ח שאז מתקשרים זה בזה ע"י בישול. אבל כשכבר נתבשלו הבשר והחלב ביחד. שוב שפיר י"ל אין בישול אחר בישול כמו בשבת. וכ"כ הח"ס להדיא סי' פ"ב. וכן הוכיח הפמ"ג במשבצות סי' ק"ה ססק"ב מהגהת או"ה ע"ש. וא"כ הכא שהבב"ח הבלוע מתבשל ע"י ההגעלה במים שפיר אין בזה בישול בב"ח. אבל אם יבשל בקדירה זו בשר או חלב אזי בוודאי עובר על בישול בב"ח. כי הלא מבשל הבשר שנותן כעת בקדירה. עם החלב שמובלע כבר בקדירה. ואף שכבר נאסר משום בב"ח. בכ"ז לא פקע ממנו שם חלב כל זמן שלא בטל בס' ויש בו בנ"ט וכ"כ בשו"ת רעק"א ס"ס פ"ד. וכעין זה כתב הפר"ח סי' צ"ד סק"ד שבשר הבלוע כבר בחלב. בכ"ז אם מוסיפים להבליע בו חלב. לוקה על בישולו אח"כ והדברים ברורים. וכן מבואר בשו"ת רעק"א סי' ר"ז שבלוע בכלי יש עליו איסור בישול בב"ח. ואף שמתחילה נראה כמסתפק בזה. מ"מ מסיק שיש בו בישול ע"ש. וכ"נ בב"י סי' צ"ג ושאר אחרונים במ"ש בפירוש דברי בעה"ע ע"ש. וע' שו"ת רעק"א סי' פ"ג. ומה לנו להביא ראיות מאחרונים אחרי שהגמ"ר וראבי"ה והרמ"א שהביאם ס"ל הכי שכתבו שאסור לחתות אש תחת קדירת נכרי. וסברת הכו"פ תכון על בישול שאר דברים בקדירה. שבזה אין לחוש לבישול הבלוע וכנ"ל:
ואין להקשות דמ"מ כשחותה או מנער הקדירה כבר נתבשל התבשיל כמאכל בן דרוסאי. ושוב הו"ל בישול אחר בישול בשר וחלב שכבר נתבשלו יחד. ז"א דכבר כתבו האחרונים דבב"ח בעינן בישול כל צרכו. וכל שלא נתבשל כל' צרכו חייב על בישולו משום מבשל וכלשון הש"ס בחולין ק"ח ע"ב שאחרים אוכלים אותו מחמת בישולו ופירש"י שנתבשל כל צרכו. וע' בפמ"ג בפתיחה לה' בב"ח בזה: