שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מג · לה
ובאמת נראה דבנ"ד יש חשש איסור בישול בב"ח גמור דהא קיי"ל בי"ד סי' צ"ד ס"ג שאם תחב כף חולבת לקדירה בשר אסור הכף אף אם יש ס'. והקשו האחרונים שם דהא הוגעל הכף ופלט החלב שבו לקדירה. ותירצו דבהגעלה בעינן שיעלו הרתיחות בקדירה. והכא לא דקדק בזה ואפשר לא עלו הרתיחות כראוי ולא פלט הכף כל הבלוע בו ונעשה הבלוע בו נבילה יעו"ש בב"י וט"ז ופמ"ג. וע' במשבצות ס"ס צ"ג מ"ש עוד בזה. וא"כ גם בנ"ד וודאי א"א שידקדק לנער דווקא בעת שעולים הרתיחות. וא"כ נשאר בלוע בכף וזה מתבשל עם טעם הבשר שנבלע בו והו"ל מבשל בב"ח. ובפרט לפמ"ש הפלתי בסי' צ"ד סק"ה שכל הבלוע בכף נעשה נבילה תיכף כשתוחבו בקדירה ע"ש. א"כ ה"ה הכא תיכף עובר על בישול בב"ח. אך דבריו שם צ"ע לענ"ד דהא תיכף כשמתחיל לבלוע פולט ג"כ ומתערב תיכף עם כל הקדירה ובטל בס' ולא שייך נעשה נבילה בזה. וכ"כ התוס' בחולין ק"ח ע"ב ד"ה שנפל לענין הגעלה שפולט תיכף ע"ש. ויש לישב דברי הפלתי דקאי לשיטת רש"י בתו' שם שמקודם בולע ואח"כ פולט. ועפמ"ג ר"ס צ"ב בזה. ועכ"פ בנ"ד וודאי שיש איסור בישול בב"ח מה שבלוע בכף כיון שאפשר שאין מעלה רתיחות כראוי להגעלה. ולשיטת הכרו"פ הנ"ל הוי וודאי בישול בב"ח מצד שמקודם בולע כנ"ל: