אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מג · לג

סימן מג

עכ"פ לכאורה לפ"ז הי' אפשר להתיר בנ"ד דהא אינו מתכוין לבטל רק לנער הקדירה. אבל ז"א דהא כבר כתב הרשב"א בתוה"א שער ד' בית ד' דרק במשתמש בשפע התירו לפי שא"א לבוא לידי איסור כלל. אבל בלא"ה אסור אף שאינו מתכוין לבטל דגזרינן שמא לא יהא שיעור ביטול יעו"ש שהביא כן בשם הראב"ד ג"כ וכ"כ בתשובה סי' רכ"ב ע"ש. ובזה מיושב בפשיטות קושיית השעה"מ פט"ו מהמ"א על הר"ן דהיינו דמשני הר"ן שם דהוי משהו והוי משתמש בשפע. וע"ז סמך המהר"מ מר"ב בתשובה סי' ק"צ דהוי משהו. וא"כ בנ"ד דלא הוי משתמש בשפע שיש לגזור שיתחב הכף לקדירה שלא יהא שם ששים נגדה. לזה וודאי אסור אף שאינו מתכוין. ולפמ"ש הנו"ב סי' כ"ו בחי"ד דלערב בידים אסור בלא"ה. א"כ גם בנ"ד אסור. אך הוכחתו שם היא מהא דאסור להשתמש בקדירה אם אינו משתמש בשפע אף שאין מכוין לבטל. ודבריו צ"ע דאדרבא מפורש ברשב"א שם דבכלי ליכא כלל דין ביטול איסור. מפני שאינו מכוין לבטל רק להשתמש בכלי. ולא אסרו להשתמש בכלי רק שמא ישתמש בה כשיהא ההיתר מועט ולא יהא בו כדי לבטל. הרי מפורש להיפוך בדברי הרשב"א והראב"ד. שוב מצאתי בנחלת צבי מהפ"ת סי' צ"ט שהרגיש בזה על הנו"ב ואף דיש לחלק דשם הגזירה על אותה הכלי שאם נתיר להשתמש בה. ישתמש אף אם לא יהא בהיתר ס'. משא"כ הכא הגזירה משום כלי אחר. בכ"ז אין נראה לחלק. דהכא נמי ינער אותה הקדירה עצמה בפעם אחר אף כשלא יהא בתבשיל ששים נגד הכף. וקצת נראה כן בתשובת הרשב"א סי' רכ"ב שכתב דין משתמש בשפע אף באיסור בעין ע"ש שהביא מהא דמגורה שפינה גבי תרומה. ואקצר:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה