שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים
סימן מא · יד
והנה כבודו הביא הירושלמי רפ"ב דכלאים ששייך אין מבטלין בכל דבר. דאיתא שם סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר מותר להוסיף על הסאה כדי שיהא פחות מרובע לסאה. ומקשה הירושלמי לא כן אר"י ר"א בשם ר"י כל האיסורין שריבה עליהן בשוגג מותר במזיד אסור תמן את מרבה לבטל איסור תורה ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית העין הרי מבואר שיש ביטול איסור אף בכלאי זרעים שמותר באכילה ואסור רק לזרוע. ורק משום דאינו איסור גמור רק מפני מה"ע לזה שרי לבטל אבל בעלמא אסור. ותירץ כבודו דמשני דעדיפא מינה דא"ש גם בדבר אכילה. והנה ז"א דאי נימא דאין מבטלין לא שייך באיסור שאינו במידי דאכילה. א"כ אין התחלה לקושיית הירושלמי. וגם איך יאמר הירושלמי דבר כזה לתת מקום לטעות שיהא איסור דאין מבטלין גם בכגון זה. ועכצ"ל דשייך הא דאין מבטלין בכל דבר איסור וכמש"ל דגם הרשב"ם והמרדכי לא כוונו לזה וכמ"ש השלט"ג והאו"ה וכנ"ל. וכבר הובא ירושלמי זה בהגר"א סי' צ"ט. אבל לא לענין זה: