אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן מא · טז

טו

עכ"פ יש ראיה מירושלמי הנ"ל שאסור לבטל אף באיסור שאינו לאכילה. וכן מוכח להדיא מהירושלמי שהבאתי למעלה פ"ה דתרומות ה"ב שמקשה על מקוה למה שרי להוסיף ולבטל לכתחילה. דמאי קושיא דהתם הוי רק לענין מצות טבילה ומצות טבילה לאו ליהנות ניתנה וכדאיתא בר"ה כ"ח ע"א. ודקאמר שם בימות החמה הוי נהנה. היינו שם שאסר את המעין על עצמו בהנאה. אבל הכא השאובין והמי פירות מותר לרחוץ בהם ורק לא יצא ידי טבילה ועוד טומאתו עליו. ולענין זה שפיר נימא דלאו ליהנות ניתנה. וע"כ צ"ל כמ"ש דבכל איסורים שייך הא דאין מבטלין. ורק הירושלמי משני שאין עליו שם איסור רק מצד שיעור מקוה וכמש"ל באורך בס"ד ושזוהי כוונת המרדכי לענין סכך. ויש להאריך בזה עוד ואקצר

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה