אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן לח · טז

טו

ועפמ"ש י"ל קושיית הפרישה הנ"ל מנ"ל למימר בטמאה דשרי דהוי תרי איסורי ולפמ"ש י"ל דכיון דבאמה"ח שרי ע"כ גם בטריפה שרי דמחד קרא ילפינן לה לר' יוחנן כנ"ל ומהיכי תיתי לאסור ולזה הדר ילפינן מטריפה דשרי אף בתרי איסורי. אך זה רק לר"י אבל לא לר"ל דיליף בשר מן החי מקרא אחרינא בחולין ק"ב. ונראה דהנה באמת צריך להבין איך יאסר חלב משום אמה"ח דהא אמה"ח לא מיקרי רק בשר גידין ועצמות כדאיתא בחולין ק"ב ובמה"ח לחודיה אצטריך קרא מיוחד אף דוודאי אתי מכח אמה"ח וה"נ חלב כיון דליכא קרא לאסרו שפיר שרי. וא"ל שזה דומה לחלב דאמרינן בחולין ק"ג דהוי אמה"ח. ז"א דכבר כתב הרמב"ם פ"ה מה' מ"א ה"ב דאבר שאין בו עצם מיקרי אבר ולמד זה מחלב ע"ש במ"מ אבל חלב לא שייך כלל לקראו אבר. וע"כ צ"ל דאיסורו משום בשר מן החי דהיינו שכל היוצא מן החי אסור. ואין לומר דמ"מ אסור חלב משום ציר אמה"ח וכן בשר מן החי יש בו איסור רק שאין בו לאו דבחולין דף ק"כ משמע שלוקה על צירן ורוטבן יעו"ש בסוגיא דעביד צריכותא מחמץ וחלב לשרצים וע"ש בתו' וע' רמב"ם פ"ג מהמ"א הל"ו ע"ש במ"מ וצ"ע. וע' תו' ע"ז ס"ז סד"ה אר"י דמבואר שלוקה. ועוד נראה דהנה הא דצריך קרא לבשר מן החי פירש"י משום דנפש אין משמעותו רק אבר שאינו עושה חליפין ע"ש וא"כ ממילא אין שום סברא לאסור היוצא ממנו ומכ"ש למ"ד בהמה בחייה לאו לאיברים עומדת והכי קיי"ל א"כ לא שייך לומר שאסור משום אמה"ח רק משום בשר. ואף דהתו' כתבו בחולין ק"ב דגם לאו לחתיכת בשר עומדת מ"מ החלב הרי פירש. וכ"נ בפר"ח סי' ס"ב ובכרו"פ סי' פ"א וכ"כ בשו"מ מ"ק ח"ב סי' ל"ד:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה