אור ברסלב

שות דברי מלכיאל חלק ב· רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים

סימן לח · ה

ד

והנה רש"י פי' בכריתות י"ג דרבא דקאמר שחלב מטמא שלא לרצון משום דהוי מעין היינו כרוקו ומימי רגליו. והתו' הקשו ע"ז ופירשו דכיון דמטמא שלא לרצון ע"כ מעין הוא והוי משקה עכ"פ. דאי אינו משקה אינו מעין. ולא היה מטמא שלא לרצון ע"ש. והנה הסוגיא שם קשה דמעיקרא מאי קסבר דקאמר דמעין הוא ולבסוף דמסיק דלאו מעין הוא מאי קסבר ובאיזה סברא פליגי ההו"א והמסקנא וגם התו' בשבת קמ"ד נתקשו מאוד בסוגיא הנ"ל דמאי מוכיח מהא דחלב בעי רביעית דאינו מעין. דהא י"ל דלהכי אינו מטמא בכ"ש משום שאינו חוזר ונבלע כדאיתא בנדה נ"ו. ומש"ש התו' לתרץ דכיון שאינו חוזר ונבלע לא מיקרי מעין ומעיקרא ס"ד דש"ס דחוזר ונבלע. לבד שכבר הרגישו בעצמם שתמוה לומר כן ע"ש. לענ"ד הוא תמוה דהא כבר כ' התו' בעצמם בכריתות שם דהא דס"ד דרבא דחלב הוי מעין היינו לאחשוביה משקה ולא לענין לטמא כרוק ע"ש. וא"כ מה שייך לחלק בזה בין חוזר ונבלע או לא דהא בטמא מת לא שייך כלל דין מעינות וכמ"ש התו' שם על פירש"י ע"ש. וזה צ"ע. וגם מ"ש דס"ד דהש"ס דחוזר ונבלע הוא תמוה דאיך יטעה במציאות בטבע הענין. ועוד קשה לי דא"כ תיקשי לרבא מגוף המשנה דמייתי דדם מגפתה ג"כ מטמא שלא לרצון. וא"כ ע"כ ס"ד דדם נמי מיקרי מעין ודם בוודאי אינו חוזר ונבלע ואף אינו מתעגל ויוצא כדאיתא בנדה י"ט ע"ב ובדף ל"ד ע"ש בפירש"י לענין דם נדה ואין חילוק בין דם נדה לדם מגפתה. ובפרט לפירש"י דתלי חלב בדם משום שנעכר מדם וכמש"ל. וצע"ג בדברי התו'. ועכ"פ הסוגיא צריכה ביאור:

תוכן העניינים

שות דברי מלכיאל חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה